14.06.2024
 
בר ניר נגד פרופ′ שמחון: "הסיבה המרכזית ליוקר המלונאות היא הרגולציה"

 

 

שירות חדשות תיירות

 

בעקבות התבטאויות פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בכנס 'כלכלה שיתופית', שקיים העיתון 'דה מרקר', לפיה למעט מחובת הצבת מצילים בבתי המלון ונושא הכשרות, אין עוד דרישות רגולטוריות ייחודיות המוטלות על בתי המלון בארץ, שיגר אליו בסוף השבוע נועז בר ניר, מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, מכתב הבהרה בעניין 'מפלצת הרגולציה', שמאיימת על עתיד המלונאות בארץ.

במכתבו כתב בר ניר: "הרשה לי אבי, להעמיד דברים על דיוקם, על מנת לייצר מצע ראוי לדיון בעובדות, במקום בסיסמאות". 

לטענת בר ניר, דבריו נשענים על עבודת השוואה מקיפה של הדרישות הרגולטוריות המוטלות על בתי מלון בארץ, לעומת בתי המלון במדינות ה-OECD באירופה.
בר ניר מפרט רשימה ארוכה, בת 30 סעיפים עיקריים של דרישות ייחודיות לארץ, במגוון רחב של נושאים, הגורמות לדבריו לעלייה חדה בהוצאות הבנייה והתפעול, פוגעות באזרחי המדינה ו"מאיימות על עתיד המלונאות".

רשימתו של בר ניר נפתחת בשאלות: "באיזו מדינה עוד בעולם מחויבים בתי מלון בחוק לבנות מרחב מוגן קומתי בכל קומה? לעמוד בדרישות כיבוי אש מחמירות ויקרות כמו בארץ (דרישות שהוחמרו בעקבות השריפה בכרמל)? להוציא שפכים ברמה של מים ראויים להשקיה בחקלאות, טרם הזרמתם לביוב? ודרישות יוצאות דופן ומחמירות בתחום הנגישות?" 

בהמשך, תוהה בר ניר "האם יש לישראל אח ורע בעולם בתחום ההוצאות החריגות של בנייה והפעלת בריכות שחייה בבתי המלון? האם ישנה עוד מדינה שבה מחויבים בתי המלון לבנות שירותים, מקלחות ומלתחות בחצר הבריכה? האם ישנה עוד מדינה המחייבת בחוק בניית בריכת פעוטות (ואפילו בשטח בתי מלון, המגבילים כניסת אורחים רק החל מגיל 16, כלומר: בתי מלון ללא ילדים)? האם ישנה מדינה נוספת המחייבת את בתי המלון להצל את שטח המים בבריכות ולהחזיק משרת מפעיל בריכה?"  

בר ניר מציג עוד רשימת הוצאות ארוכה, הכוללת "חוקי עבודה יוצאי דופן, המחייבים הגדלת מצבת כוח האדם בבתי המלון ועלייה בהוצאות השכר, דרישות רישוי עסקים מחמירות, יקרות ומסובכות, ועדכונן מידי תקופה, התמשכות יוצאת דופן וחריגה של תהליכי קבלת היתרי הבנייה (לפחות חמש שנים במקרה הטוב, וכ-15 שנה במקרה הרע), שינויים תכופים בכללי הרגולציה תוך כדי הליכי קבלת היתרי הבנייה, כך שיזמים נאלצים להתחיל בכל פעם מחדש את התהליכים, תשלומי ארנונה הכי יקרים בעולם (שמגיעים לרמות של 4% מהמחזור, ובניגוד לעולם אינם תלויים ברמות התפוסה או בפדיון), איסור שימוש במרחבים המוגנים הקומתיים במלונות (אבל חיוב תשלום ארנונה בגינם), חובת הצבת מאבטחים, תשלומי היתרי שמירה לרשויות המקומיות (בנוסף לחובת אחזקת המאבטחים), תעריפים גבוהים ויוצאי דופן בגין השמעת מוזיקה בפומבי, היטלים גבוהים על העסקת מבקשי המקלט (למרות שדווקא המדינה מעוניינת שיועסקו בבתי המלון, כחלופה למאסר), איסור עבודה בסופי שבוע ובחגים על בני נוער, חובת חימום חמים חוזרים בצנרת לחום של 55 מעלות צלזיוס (שעה שבאירופה הדרישה היא: 50 מעלות צלסיוס, מה שמוזיל את עלויות החימום), חובת הצבת מתקן דפיברילטור בשטח המלונות, חיוב קירור המזון המוגש לאורחים במזנון בחדר האוכל, עלות מע"מ גבוהה לישראלים בשיעור של 17% ועוד דרישות רגולציה רבות אחרות".

בר ניר טוען כי "דרישות הרגולציה מייקרות את עלויות הבנייה והתפעול בעשרות אחוזים, ואליהן נוספות עוד עלויות נוספות, שהשלכתן הכספית נמוכה יותר", ולכן לא הזכירן. עוד הוא מציין כי עבודת השוואה כלכלית, לגבי עלויות התפעול בשישה בתי מלון בארץ, מול שישה בתי מלון דומים של אותה רשת, בבעלות ישראלית, בגרמניה, מצאה כי עלות התפעול של חדר מלון בישראל יקרה פי 2.1 מאשר בגרמניה.
לטענתו, "הסיבה המרכזית ליוקר מחירי בתי המלון בישראל היא נטל הרגולציה החריגה בהיקף כספי של עשרות אחוזי הוצאה גבוהה יותר מאשר במדינות אירופה. הדרישות המוגזמות הללו מאיימות על עתיד המלונאות בארץ", מציין בר ניר, "שכן כתוצאה מהמצב בנו היזמים הישראלים בעשור האחרון יותר בתי מלון מחוץ לגבולות המדינה, מאשר בנו בארץ מאז הקמתה ב-1948".

 

 

 

 

05/06/2016