מאת חגי רוזן
רעיון הקזינו באילת צריך לרדת מסדר-היום, ולא משום שהוא רעיון טוב או רע, אלא משום שמי שמקדם אותו במרץ הוא בן-חסותו של איל הקזינו שלדון אדלסון, שמתאמץ מאז שנות ה-90 של המאה שעברה לבנות קזינו בישראל. כפי שאריאל שרון ניסה לקדם במרץ את רעיון הקזינו למען חברו ואיש-סודו מרטין שלאף בשנות ה-90, כך עובד עתה נתניהו למען ה"שוגר דדי" שלו. ציונות עם ז'יטונים ואהבת ישראל משולבת בסיבוב הרולטה. בל נטעה - אין כל שיקול ענייני אצל נתניהו ושר תיירותו בהקמת קזינו באילת - כולם נרתמים לעשות את דבר נתניהו, וכל שיקול ענייני הושלך זה מכבר לפח האשפה לטובת שביעות-רצונו של הבוס.
אגב, נתניהו התחייב היום כי אדלסון הודיע לו שאינו מתכוון להשקיע בבתי-קזינו בישראל, כך שאין לו ניגודי עניינים בנושא. באורח-פלא אפו לא התארך כשיצאו המילים הללו מפיו.
לטובת הספורים שאינם מאמינים שנתניהו אינו נושא-כליו של הטייקון מלאס-וגאס פינת מקאו, ראוי להזכיר מקרה אחר, לא הרחק מאילת, שבו כבר תיגמל נתניהו את משפחת פאליק, שעמדה מאחורי מחצית מהתרומות לפריימריז שלו במערכות הבחירות האחרונות. התרומות של משפחת פאליק, שבבעלותה חברת הדיוטי-פרי 'דיוטי פרי אמריקה', היו גרגר קטן לעומת אלו של אדלסון. שערו בנפשכם איזו תמורה מוכן לתת נתניהו לאדלסון בנושא הקזינו:
(חיים הר-זהב, המקום הכי חם בגיהנום, 25/12/2014)
ולמפקפקים: הנה מקבץ קטעי עיתונות מן העבר על אודות הקשר נתניהו-ז'יטון-אדלסון:
(אורן פרסיקו, העין השביעית 03/02/2010)
ולקינוח, תשובה לשאלה שנתן המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר, בראיון באתר nrg ב- 16/05/2018):
17/02/2016