מאת דן ארקין
איש לא קרא לו בשמו הפרטי יצחק. צ'אקי, זה היה שמו בפי רבים כל כך, ובעולם התעופה האזרחית, יחסי הציבור והעיתונות בישראל "צ'אקי" היה מותג.
צ'אקי יכול היה להרצות בפקולטה לתקשורת באוניברסיטה על הנושא 'הלויאליות המוחלטת בין הדובר ואיש יח"צ לבין מעסיקו'. כי צ'אקי ולופטהנזה, חברת התעופה שהוא שימש כדוברה ואיש יחסי הציבור שלה במשך קרוב לארבעה עשורים, היו כמו ישות אחת. צ'אקי חי ונשם לופטהנזה, קנאי לחברה מיומו הראשון בה ועד האחרון, וגם אחרי שפרש ולא חדל לעקוב במחשבו בביתו אחרי הנעשה בלופטהנזה ובתעופה בכלל.
ימים קשים היו לצ'אקי בלופטהנזה. מי זוכר את שנות ה-60, אז לא קל היה לפתוח סניף של חברת תעופה גרמנית בתל אביב. זה כלל אבנים שניפצו את שמשות המשרד הראשון. זה כלל קבלת פנים לא נעימה לצ'אקי, כאשר בא להיפגש עם עורך החדשות בעיתון גדול, וזה הכריז באוזניו כי "המילה לופטהנזה לא תופיע לעולם בעיתון שלנו". ברור שהיא הופיעה בעיתון, ועוד איך.
זה כלל רגעי מתח לצ'אקי כאשר נחטף מטוס של לופטהנזה, והוא, בעזרת עיתונאים ישראלים חברים, ובאישון לילה, היה הראשון שבישר ודיווח לבוסים שלו במטה החברה בפרנקפורט על פרטי האירוע.
והיו הרבה ימים טובים לצ'אקי כאשר הוא היה המוציא והמביא במשרדי לופטהנזה. אם איננו טועה, 11 מנהלים היו ללופטהנזה בישראל, כולם גרמנים שנשלחו מחו"ל, עד שהתמנה המנהל הישראלי הראשון, עופר קיש. צ'אקי היה הסנדק של כל מנהל חדש שהגיע. סייע בחיפוש בית לנציג, מוסדות חינוך לילדיו, סיוע לרעייתו, והעיקר - להכיר את אנשי המקצוע הרלוונטיים. פגישות ראשונות עם מינהל התעופה, עם רשות שדות התעופה, עם אל על, עם פאנל חברות התעופה, עם סוכני הנסיעות - צ'אקי היה שם. שלא לדבר על פגישות עם נציגי התקשורת.
זרעוני הכיר על בוריו את ענף התעופה האזרחית בישראל, הכיר היטב את כל הפונקציונרים, ידע להעביר לכתבי התעופה והתיירות לא רק קומוניקטים של החברה אלא מידע כללי על תעופה בכלל, בארץ ובעולם.
זכיתי להיות עם צ'אקי ב-SEEHEIM, מתקן נהדר במעבה יער המשמש כבית הספר ומרכז הקורסים וההשתלמויות של לופטהנזה. ראיתי כיצד נהנה צ'אקי ממעמד בכיר בחברה, ולא היה לו שום קושי להחליף בדיחות והלצות עם נשיא החברה.
ומלבד ענייני תעופה ולופטהנזה, תענוג היה לשוחח עם צ'אקי על מוסיקה קלאסית. מומחה גדול היה לאופרות, הכיר מלחינים, מבצעים וזמרי אופרה, החזיק בביתו אוצר של תקליטים ודיסקים ממיטב הרפרטואר הקלאסי, ובכל רגע פנוי האזין למוסיקה.
בימים אלו של פיחות מצער בשני המקצועות - עיתונות מזה ויח"צ ודוברות מזה - צ'אקי זרעוני היה קלאסיקה, וכך ייזכר.
יהיה זכרו ברוך.
04/02/2015