שירות חדשות תיירות

סגן יו"ר הכנסת וראש ועדת המשנה לענייני תעופה, ח"כ יצחק וקנין, ציין בנאום הפתיחה בכנס התעופה האזרחית הבינלאומי של מכון פישר ורשות התעופה האזרחית כי "ההחלטות התעופתיות שהתקבלו בשנתיים שלוש האחרונות, ובהן פינוי שדה דב ושדה התעופה בהרצליה, היו פוליטיות, כדי לבנות נדל'ן, וכך עושים מסיבת עיתונאים מבלי לרדת לעומק הדברים. כמי שיושב בכנסת, לצערי הרב מקבלים החלטות בלי לרדת לכל הפרטים. חפיף, אחר כך נעשה ועדת חקירה לבדוק".

וקנין הוסיף ואמר: "הדבר החשוב ביותר שצריך לנגוע בו זה נושא התשתיות התעופתיות. לפני כארבעה חודשים, באחת הישיבות של ועדת הכלכלה עלה נושא זה של תשתיות התעופה והמצוקות ואיפה אנו הולכים כשבפתח סוגרים את שדה דב והרצליה, ואין מענה. אני חושב שאני לא רואה בעשר שנים הקרובות שהולכים לבנות בית אחד בשדה דב, כיוון שאין עדיין פרצלציה, בלי שנקבל החחלטה מה אנחנו עושים, מה החלופות. זאת החפיפיניקיות. אחרי כן אנחנו מחפשים איך פותרים את הבעיות. אני מתכוון למצוא פיתרון סביר שמניח את הדעת, אפשר לפתור את הבעיה על פי הסיור שעשיתי בשטח. מכיוון שאני לא בא מהתחום אני מעדיף לרדת לשטח לראות את הדברים ולא לקחתם כמובן מאליו. ראיתי את המציאות, גם ראיתי הדגמה מסויימת בארקיע לגבי אפשרויות של תפעול של השדה. גם אם נאמר שניקח חלק מהשטח בשדה דב, אני חושב שמה שנאמר פה הוא קריטי, לנתק את מדינת ישראל מכל הקצוות שלה, תהיה בכייה לדורות. אני מקבל מכתבים לאחרונה, מאילת, מערים אחרות, שבעצם לא מבינים איך מקבלים החלטות בצורה זו. אני מתכוון בכל אופן לעשות עבודה שלא תאפשר את הדבר הזה בלי מציאת פתרונות, לא כמו ששמעתי בתקופה האחרונה, יתכן שאפשר לתת פתרונות אחרים, או ליצור את החלופה, אבל לא סוגרים קודם את השדה ולאחר מכן מחפשים חלופה. לדבר זה יש השלכות קשות על התעופה הפנימית במדינת ישראל".

תא"ל (במיל'), אסף אגמון, ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, אמר בנאומו כי "אני רואה את התעופה האזרחית הישראלית כמטוס הטס בשמיים, מלא באנשים מוכשרים וטובים, המנועים פועלים, יש דלק במיכלים אבל בתא הטייס אין קברניט ואין לצוות תוכנית טיסה. התעופה האזרחית הישראלית מתנהלת ללא חזון ללא אסטרטגיה וראיה כוללת ובצורה הזאת אי אפשר להשאר זמן רב באוויר. אני רוצה לשאול כמה שאלות:

האם החלטנו אילו תשתיות תעופה יהיו למדינה שלנו? האם באמת אנחנו רוצים שמעובדה עד חיפה (אזור בו מרוכזים 90% מתושבי מדינת ישראל) לא יהיה לנו אף שדה תעופה? האם השקענו הון עתק בפינוי בח"א 27 מנתב"ג ועמלנו ופיתחנו את נתב"ג בהשקעה אדירה על מנת להרחיב את תפוסתו כנמל התעופה הבינלאומי היחידי שלנו כדי להעמיס עליו את התעופה הפנים ארצית שיישאר ללא בית עקב סגירת שדה דב?

האם אנחנו מבינים את הבעייתיות של השתלבות טיסות פנים ארציות ומטוסים קטנים ואיטיים בתנועת מטוסים בינלאומיים מהירים וגדולים? איך אנחנו מסבירים שמול איום הולך וגדל של שיתוק שדות התעופה שלנו ע"י טילים ורקטות אנחנו מכניסים כמעט את כל הביצים שלנו לסל אחד? איך אנחנו מוכנים לוותר על תשתית תעופתית כל כך חשובה גם מבחינה צבאית וגם מבחינה אזרחית שבלי להקדיש לה מערכות הגנה מיוחדות היא תהייה מוגנת? האם באמת אנחנו רוצים שתל אביב רבתי עם כל התשתיות האסטרטגיות המרוכזות בה תשאר ללא מקום שאפילו מסוק לא יכול לנחות בה מלבד גג אחד במטכ"ל וגג נוסף בבית החולים איכילוב?

הבעיה המרכזית שלנו היא שבהעדר חזון או אסטרטגיה ההחלטות נלקחות "אד-הוק" לכל מקרה בנפרד ולא תחת הראיה הלאומית כאשר השחקנים החזקים ביותר הם ראשי הרשויות והערים שהם בצדק מיצגים אינטרסים צרים ומפעילים את כל כוחם הפוליטי ואילו כל גורמי המקצוע וראשי התעשייה של התעופה האזרחית - קולם לא נשמע והשפעתם זניחה.

התפקיד שלנו כמכון והיעד של הכנס הזה הוא להשמיע את הצד המקצועי, לגרום למחליטים לראות את הראיה הכוללת ואולי גם לגרום לכך שממשלת ישראל תקח על עצמה ובדחיפות להחליט איך היא רוצה לראות את התעופה העברית במדינת ישראל ומה צריך לעשות על מנת לממש חזון זה. לא יתכן שהחלטות כל כך קריטיות ברמה הלאומית ישארו ברמה המוניציפלית או ברמת הרשויות הממשלתיות שכיום נאלצות לפעול ללא חזון".

25/11/2014