28.03.2024
 
נדרשת שקליזציה של התיירות הנכנסת לישראל

 

 

מאת יוסי פישר*

כבר בשנת 2011 כתבתי טור אישי שכותרתו "נדרשת שקליזציה של התיירות הנכנסת לישראל". עברו שלוש שנים, והיום יוצא יו"ר לשכת מארגני התיירות הנכנסת שמואל מרום בקריאה לקבוע שער דולר קבוע גבוה יותר לתיירים: "יש לוודא ששער זה יתאים לכלכלה הישראלית, אחרת תהיה פגיעה קשה ביציבות וברווחיות תעשיית התיירות". עוד אומר מרום כי "ישראל הופכת ליעד יקר, תיירים מקבלים פחות תמורה לכספם ועלות שהייתם בישראל מתייקרת. הממשלה ובנק ישראל מחוייבים לגייס את כל המשאבים הרלוונטיים כדי להגדיל משמעותית את מספר התיירים".

נשאלת השאלה, האם זה הפיתרון הנכון לטווח הארוך?

ברוב מדינות התיירות הגדולות, המטבע המקומי הינו המטבע בו עושים את עסקאות התיירות ובו נחתמים החוזים. אפילו Hotels.com משתמש בשקל בפרסום ההצעות שלו עבור הישראלים היוצאים לחו"ל. מלון ברומא בשקלים, רכב שכור בארה"ב בשקלים.

אפשר להבין שלפני 20 שנה ויותר כאשר השקל לא היה מטבע יציב, חזק ומקובל. אז רצו סוכני התיירות הנכנסת, המלונאים, חברות השכרת הרכב מחירון דולרי ולעיתים במטבעות אירופאים שונים (לפני כניסת האירו) על מנת להבטיח את הכנסותיהם אל מול פיחותים שהתרחשו בתדירות גבוהה בשקל. כיום אי אפשר להטיל את האחריות על גידור השקל על בנק ישראל. כוחות השוק הם אדירים. שווקי המטבע העולמיים לא עובדים לפי רצונו של משרד האוצר הישראלי.

ברור שגם אי אפשר להחיל בתוך יום מחירון שקלי לתיירות הנכנסת. זהו תהליך של שנתיים לפחות אך חובתם של גופי התיירות הגדולים לחשוב קדימה ולהחליט החלטות אמיצות.

כבר בשנה החולפת, 2013, וגם ברבעון הראשון של 2014 ראינו שחיקה בדו"חות הכספיים של רשתות בתי מלון ציבוריות. חלק ניכר מהשחיקה משויך לחוזים של התיירות הנכנסת. העלויות כולן בשקלים ואילו ההכנסות בדולרים, אירו וקצת ליש"ט. חשמל, מים, כ"א, רכש של מזון ועלויות יצור המזון, ביטוח - הכל נקוב בשקלים. גם מפעילי התיירות הנכנסת בבעיה. השכר רובו ככולו בשקלים, האוטובוסים בשקלים, המדריכים בשקלים, כניסה לאטרקציות בשקלים.

הגיע הזמן שמנהלי הרשתות הגדולות, מפעילי התיירות הנכנסת יקבלו כל אחד החלטה מושכלת לעבור לנקוב מחירי תיירות נכנסת בשקלים. בהתחלה זה יהיה קשה לשכנע את הסוכנים בחו"ל, אך לאחר זמן הם ישתכנעו. הלוא גם בארצות תיירות מסביבנו המחירים נקובים במטבעות מקומיים. קפריסין - אירו (ולפני האירו, בלירה קפריסאית), ירדן - דינר ירדני, טורקיה - לירות טורקיות, אז מדוע אנו כה 'נעולים' להישאר עם חוזים במטבעות זרים?

האם זה קשור יותר לפסיכולוגיה הגלותית שלנו?

גם לעניין 'אף אחד לא רוצה להיות הראשון' יש משקל. תירוצים כמו "אם כולם יפעלו ביחד תהיה בעיה עם הקרטל והממונה על ההגבלים" נכונים רק עד גבול מסוים.

חברים, המסקנה ברורה והייתה כזו כבר לפני שלוש שנים. גופי התיירות הגדולים חייבים לאמץ שקליזציה בתחום תיירות הנכנסת זאת כמובן באם אנו רוצים לשמר ולפתח תחום זה. אחרת, יעדיפו בתי מלון יותר ויותר להסתמך על תיירות הפנים במחירים שקליים גבוהים יותר מהמחירים הנקובים לתיירות הנכנסת.

ההעדפה הזו כבר קיימת בחלק מהמלונות מהסיבה הפשוטה. אף מלונאי לא רוצה להביא כסף מהבית ובטח לא להוריד את שולי הרווח שלו. לצערי, לא נעשה דבר בשלוש השנים האחרונות בתחום זה והאשמה היא רובה ככולה בידי התיירנים, המלונאים וחברות מארגני התיירות הנכנסת. משרד התיירות (די בצדק מבחינתו) אינו רואה עצמו צד לדיון בנושא. כך גם בנק ישראל ומשרד האוצר. אז במקום הצהרות תעברו בבקשה למעשים - היה די זמן ללמוד את הנושא לעומקו לאורך השנים. עכשיו הזמן לשנות והשינוי נמצא בידינו.

 

 

______________________________________________

* מומחה תיירות, בעלי חברת VISION HOSPITALITY & TRAVEL  

 

 

 

 

 

19/05/2014