מאת חגי רוזן
בילדותנו התרגלנו לעובדה כי כל האגדות מתחילות במילים "היה היה". עם חלוף השנים, אנו נאלצים להתרגל לכך שאגדות מתחילות במילים "לפי דובר צה"ל".
במקרה שלנו, מדובר באגדת חדרי המלון בבית-לחם.
טובי העיתונאים החלו לצטט מספר שנראה מלכתחילה דמיוני, לפיו בעיר הפלסטינית פועלים 53 בתי מלון, ובהם 5,000 חדרים.
הנה דני רובינשטיין ב'כלכליסט' (24.12.13):
(http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3620118,00.html)
והנה אליק מאור ב'מגפון' (19.12.13):
(http://megafon-news.co.il/asys/archives/192429)
ובכן, הקלדה קצרה בגוגל הביאה אותנו למעיין ממנו נבע המידע הזה - הודעת דובר צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים מ-22.12.13:
(http://www.cogat.idf.il/1043-11473-HE/Cogat.aspx)
המספר הזה נראה לנו מלכתחילה דמיוני. לפי נתוני התאחדות המלונות, בתל אביב, כרך גדול לפחות כמו בית לחם, היו בשנה שעברה 51 בתי מלון עם 6,650 חדרים. בירושלים המערבית - 40 בתי מלון עם פחות מ-7,400 חדרים.
באתרי הביקורות וההזמנות (טריפאדווייזור, לונלי פלאנט) לא מנינו יותר מ-25 בתי מלון ואכסניות בבית-לחם.
חיפוש קצרצר נוסף בגוגל העלה דברים שאמרה ראשת עיריית בית לחם לכתב-העת האמריקני רב-המוניטין Atlantic ב-23.12.13:
אהה, הפסקנו לגרד בפדחתנו, הבנו היכן נקבר הכלב של דובר צה"ל.
בבית-לחם יש, לדברי ראשת-העיר שלה (ואין לכאורה סיבה שלא להאמין לה) 3,300 חדרי מלון, ו-2,000 נוספים בתהליכי בניה. כך שהדו"צ שלנו נטל חדרי מלון שנמצאים עדיין בהליכי בנייה או תכנון, והוסיף אותם לחדרי המלון הממשיים הקיימים. סלט דו"צי שכזה.
אלא שיממה מאוחר יותר התראיינה ראשת העיר לאמצעי תקשורת אמריקני מכובד אחר, Voice of America, ושם נקבה במספר אחר:
(http://www.voanews.com/content/pilgrims-converge-for-bethlehem-christmas/1816936.html)
קודם כל - מגיע 'שאפו' לראשת העיר על תוספת של 700 חדרים בן-לילה, עניין שאפילו בנאי סין החרוצים לא רגילים אליו.
שנית, הבנו שהמציאות טפחה שוב על פנינו: אם ראשת עיריית בית לחם לא יודעת כמה חדרי מלון יש בחצר האחורית שלה, מה לנו כי נלין על אגדות דו"צ?
אגב, לגבי המספר האמיתי, לפי כתבת התיירות הוותיקה עירית רוזנבלום, (Monitour 17.11.13), מדובר בלא יותר מ-2,500 חדרים.
25/12/2013