ריאיין: גיורא נוימן

- מדי שנה אנחנו מדברים על מצוקותיו של הסוכן הבינוני והקטן, הנלחץ מצד אחד על ידי חברות התעופה, מצד שני על ידי השיווק הישיר ומצד שלישי על ידי המתחרים הגדולים. השנה אפשר לנשום לרווחה, כי מסתבר שהביקוש של הקהל גואה ויש פרנסה לכולם.

כן, אבל זה לא פותר את בעיות היסוד של הסוכן. שנה אחת טובה לא מפצה על המגמה המתמשכת של שחיקת הרווחיות בענף, וזאת בתנאים של חוסר ודאות כלכלי. בגלל תנאי היסוד הקשים, הסוכן הקטן נדרש להרבה יותר כושר ניהול פיננסי של המערכת שלו. אם בעבר מספיק שהיית טוב במקצוע, היום, דווקא בגלל אחוז הרווחיות הנמוך, הסוכן חייב להתמקצע גם בתחום הפיננסי. לכולנו ברור שמאבק הקיום הקשה ביותר הוא של הסוכנים הקטנים. הגדולים כבר יסתדרו, כי במהלך השנים הם ידעו, ברוב חוכמתם, שלא לשים את כל הביצים בסל אחד אלא להתפשט גם לתחומים משיקים לתיירות או כאלה שלא תמיד משיקים לתיירות. הקטנים, שאין להם אפשרויות פיננסיות כאלה, זקוקים להגנה הציבורית. ואלה אגב הנושאים שבהם פעלתי כשהייתי חבר בוועד ההתאחדות.

- האם לציבור חובשי הכיפות שאליו אתם פונים יש דפוסי התנהגות צרכנית שונים מהמגזר הכללי?

הציבור שלנו קצת יותר שמרן, מה שאומר שהוא מאמץ את המגמות הכלליות הרווחת בציבור, אבל באיחור מסויים. מי שמפתיע בשנים האחרונות הוא דווקא הציבור החרדי, שהתחיל להזמין שירותי קרקע.

החרדים תמיד נהגו לנסוע יותר מאחרים, אבל המוטיבציה לנסיעה היתה תמיד משפחתית ולא שיקולי תיירות או נופש, כך שבדרך כלל הם קנו כרטיסי טיסה בלבד. בשנים האחרונות זיהינו מגמה חדשה של חרדים שיוצאים לנופש במלונות כשרים בחו"ל. כלומר, כלומר, גם אם יש לנו לגבי הציבור הזה סטריאוטיפ שהמדובר בקבוצה סופר שמרנית, שהרי בכל מה שנוגע לתיירות, הוא מתחיל להתנהג כמו כל עם ישראל, בכפוף כמובן לדרישות ההלכתיות של שבת, כשרות מחמירה וכו'.

03/09/2013