דו"ח הוועדה להוזלת עלויות הנופש בישראל

 

 

שירות חדשות תיירות

לאחר כמעט שנה של עבודה ודיונים מעמיקים עם נציגי הענפים השונים בתיירות, מציגה הוועדה להוזלת מחירי הנופש בישראל את המלצותיה, שיישומן יוביל להוזלה של כ-20%-15% בעלות הנופש בישראל. יישום המלצות הועדה יביא גם לעלייה של כ-10% בתיירות הנכנסת לישראל (5% בעקבות הרפורמה במלונות ולפחות 5% בעקבות חתימת הסכם התעופה עם האיחוד האירופי), אשר תכניס למשק כ-1.9 מיליארד ש' דבר אשר יגדיל את התעסוקה במשק בהיקף של כ- 10,000 משרות. בנוסף לכך יישום המלצות הועדה יאפשר הגדלת ביקושים לתיירות הפנים של תושבי ישראל, לרבות אלה אשר ידם לא השיגה לצאת לנופש וגם כתחליף לנסיעות לחו"ל.

הוועדה קובעת, כי שתי הסיבות העיקריות ליוקר מחירי הנופש בישראל הן עלויות לינה גבוהות בבתי המלון ובצימרים ומחירי טיסות גבוהים לישראל ביחס ליעדים במרחקים דומים באירופה. הגורם העיקרי לכך הוא העדר תחרות מספקת בשני התחומים הללו.

בין המלצות הוועדה: הפחתת הרגולציה בכוח האדם במלונות והתאמתה למדינות אירופה החברות ב-OECD, הסרת חסמים לבניית בתי מלון חדשים, דירוג בתי מלון, מתן "רשת בטחון" לגורמים המממנים כדי לעודדם לתת אשראי ליזמים הבונים בתי מלון, יישום הסכם תעופה עם האיחוד האירופי ("שמיים פתוחים"), שגיבש משרד התחבורה ועוד.

ביום ראשון הקרוב תדון הממשלה במסקנות הוועדה ותצביע על יישומן.

 

הסיבות להקמת הוועדה

הוועדה קמה מתוך צורך לממש את מלוא הפוטנציאל התיירותי של ישראל, שאינו מגיע לידי מיצוי עקב המחירים הגבוהים של הנופש בישראל. למרות העלייה בתנועת התיירים לישראל, אשר הכפילה עצמה ב- 5 השנים האחרונות מצאה הוועדה שהמחירים הגבוהים והיעדר תחרותיות בענף המלונאות בישראל מקשים על ישראל להביא לידי ביטוי כלכלי את כל העושר התיירותי שיש לה להציע. ממצאים אלה נתמכים על ידי תלונות של סוכני תיירות מחו"ל, ובפרסומים בינלאומיים המציגים את ישראל כיעד תיירותי יקר בטיסות ובמלונות. סיבה נוספת היא כשל השוק, לפיו למרות המחירים הגבוהים בבתי המלון והאטרקטיביות לכאורה של השקעה בתחום, לא נבנים מספיק בתי מלון. זאת לצד הנתונים לפיהם 30% מהישראלים לא נופשים כלל ו- 18% נופשים רק בחו"ל.

 

נתוני רקע וממצאים נוספים

מדו"ח הוועדה עולה תמונה דומה לנתונים אשר הוצגו במחאה החברתית בשנתיים האחרונות - מחירים גבוהים בהשוואה למדינות הOECD-, העדר תחרות והעדר שקיפות. מרכיב הלינה מהווה כ- 69% מסך הוצאות הנופש של התייר הישראלי. ירושלים נמצאת במקום העשירי בעולם מבחינת יוקר הלינה במלון, ומחירי הלינה בתל אביב עלו ב-21.8% בהשוואה לשנה שעברה ועומדים על 208 אירו ללילה בממוצע במלונות ברמה גבוהה. גם בתחום התעופה לישראל נמצאו מחירים גבוהים מהממוצע העולמי. בהשוואה בין מחירי טיסות סדירות מאירופה לישראל לבין מחירי טיסות מאירופה ליעדים במרחקים דומים, הוועדה מצאה כי המחירים לישראל גבוהים משמעותית.

בהתאם לזאת, בחרה הוועדה לבדוק את התחומים אשר מהווים את מירב ההוצאה לתייר ולישראלי ובהם מתבטאים המחירים הגבוהים ביותר בחבילות הנופש בישראל - מחירי הלינה בבתי המלון, הלינה הכפרית ומחירי הטיסות אל ישראל.

 

מלונאות

מממצאי הוועדה עולה, כי מחירי בתי המלון בארץ אכן יקרים יחסית לעולם המערבי ולמתחרים באזור. למרות המחירים הגבוהים במלונות לא נבנים מספיק מלונות חדשים בישראל וכי היצע מספר חדרי המלון אינו גדל בהתאמה לעלייה במספר התיירים המגיעים ארצה. הוועדה הגיעה למסקנה כי הסיבה למחירים הגבוהים בארץ היא הרווחיות הנמוכה בענף בהשוואה למלונות במדינות הOECD -. הסיבות: תנודתיות גאופוליטית היוצרת תקופות של הפסדים וחוסר נכונות של גורמים פיננסיים לתת אשראי לבניית מלונות, העדר תחרות, עודף רגולציה, המייקרת עלויות שוטפות וחסמים בירוקרטיים להקמת בתי מלון חדשים המייקרים את עלות הבנייה ומבריחים משקיעים חדשים.

 

הפתרונות המוצעים בתחום המלונאות:

1. דירוג בתי מלון וגילוי נאות - הוועדה ממליצה על יישום מהיר של מנגנון דירוג בתי מלון ועידוד המלונות להצטרף לדירוג. הצטרפות למסלול זה תבטיח שמירה על איכות המוצר התיירותי, הן ברמת התכנון הפיזי, והן ברמת הציוד, האבזור ורמת השירות הניתנת לתייר.

2. יחידת מכירה מינימלית של נופש בבית מלון כחדר ללילה אחד. ופרסום מחירים מקסימליים בכך ניתן לבצע השוואות ולרכוש גם לילות בודדים ולא רק בחבילות של מספר ימים.

3. רשת ביטחון - הוועדה סבורה כי על המדינה לעמוד לצדם של היזמים בשעת התרחשותם של אירועים גיאופוליטיים קיצוניים הבולמים כניסות תיירים לישראל. במצב זה, המדינה תבטיח שמיזמים בתחום המלונאות יחזירו חובם לבנקים בשעות משבר. יישום המנגנון האמור יתבטא בסופו של דבר בנטרול כשל השוק הגדול ביותר הקיים בענף, לפיו מתקשים היזמים לקבל מימון מהבנקים. למשרד התיירות ניסיון מוצלח במתן "רשת ביטחון" דומה לטובת טיסות שכר לארץ, בעיקר לאילת.

4. הקטנת ההוצאות הקבועות לתפעול בתי מלון בהתאם לנהוג במדינות אירופה החברות ב-OECD

5. ארנונה - הוועדה ממליצה לבחון מנגנון לגביית ארנונה בהתאם לתפוסות החדרים ולפדיון, כמקובל בעולם, ולהפחיתה לרמה האירופאית. כאלטרנטיבה אחרת מציעה הוועדה לבטל את תשלום הארנונה על מסדרונות ומעברים במלון, כנהוג במשרדים ובקניונים, ולבטל את הארנונה על שטחים ציבוריים נוספים שאינם מניבים. כמו כן, מוצע למסד מנגנון, שכבר יושם בעבר, לפיו עם פרוץ משבר ענפי - המדינה תסייע לבעל בית מלון בתשלום שליש מתשלומי הארנונה במהלך המשבר, העירייה מצדה תפחית בשליש את גובה התשלום והמלון יישא בשליש מגובה הארנונה בלבד.

6. עלויות כוח אדם וגמישות - בשל התחלופה הגבוהה בכוח האדם בענף המלונאות והמחיר אותו היא גובה, ממליצה הוועדה להקים צוות משותף למשרד התמ"ת, התיירות וכל גורם רלוונטי, שיבחן אפשרות לרפורמה בחקיקה לצורך התאמתה לאופי העבודה במלונות, או לקבלת היתרים מתאימים במקום שבו החקיקה מאפשרת זאת. הצוות יבחן מגוון הצעות, ביניהן: לאפשר לענף פיצול עבודה מעל ל-3 שעות, לאפשר לנוער לעבוד בשבת ובשעות מאוחרות יותר בערבים, בימים שלאחריהם אין לימודים, לאפשר לעבוד שעות נוספות - לפחות 3 שעות ביום או 12 שעות בשבוע, ולא יותר מ-3 פעמים בשבוע. כמו כן ממליצה הוועדה לאפשר העסקת פקידי קבלה בשעות הלילה עד 14 יום מתוך 24 יום בחודש, בהתאם לנהוג בבתי חולים. כל זאת במסגרת מיצוב, התעסוקה בתיירות מ"עבודה" ל"מקצוע".

7. בריכות שחיה - הוועדה סבורה כי אין לבטל חובת החזקת מציל בבריכה בתקופות עומס. אולם ניתן לשקול הפחתת הדרישות בתקופות שאינן נחשבות לעמוסות (אמצע השבוע ולא בחופשות או בחגים). 

8. הוועדה ממליצה להסמיך את אחד העובדים במלון כמפעיל בריכה ולהימנע מהעסקת מפעיל בריכה כאמור בנפרד, כפי שנהוג היום. הקלות נוספות ניתן לשקול במלונות עירוניים שאינם מוגדרים כמלונות נופש. ההקלות לא תחולנה על בריכות הפתוחות לשימוש הציבור הרחב. מהלך כזה, כך מצאה הוועדה, עשוי להביא להורדת עלויות בהיקף של כ-37 מיליון ₪ בשנה. נוכחות מפעיל הבריכה מעוגנת בתקנות והתאימה לעבר. ואולם, בעידן בו המכשור ממוחשב, ניתן לבחון הטלת חיוב על אותו עובד לבדוק את הבריכה לפני פתיחתה ומדי שעתיים.

9. חדרי כושר - נוכח העובדה שבמדינות אירופה החברות ב- OECD לא חלה חובה לנוכחות מדריך בחדר כושר במלון, ובשל הטענה כי בישראל, במשך תקופות רבות במהלך השנה, נוכחים המדריכים בחדר כושר ללא משתמשים כמעט, הוועדה סבורה כי יש לבחון להשאיר לשיקול דעת המלון אם להחזיק מדריך בחדר הכושר באופן קבוע, וזאת כאשר חדר הכושר משמש רק עבור אורחי המלון.

10. אבטחה - הוועדה סבורה שיש לבחון את מדיניות המשרד לביטחון פנים בנושא האבטחה, במגמה להפחית ולצמצם ככל האפשר את דרישות האבטחה, במטרה להוזיל את העלויות המוטלות על בתי המלון בתחום זה - בדומה להקלות שניתנו במשך הזמן במרחב הציבורי. הוועדה גם ממליצה על הקמת מנגנון שיאפשר שינוי ברמות האבטחה הנדרשות במלון, במקביל לשינויים של דרישות האבטחה בסקטורים אחרים ודומים שבהם מימון האבטחה הוא ממשלתי.

11. הגברת התחרות - קיימת ריכוזיות של רשתות בתי מלון בים המלח ובאילת. כדי להתמודד עם בעיה זו, הוועדה ממליצה על קביעת מדיניות עידוד השקעות לבניית בתי מלון, שתבטיח שלא תיווצר ריכוזיות יתר של חדרי מלון בידי רשתות. כך למשל, באזור ים המלח, שבו מתוכננים להיבנות 2,750 חדרים חדשים, מומלץ לתת עדיפות באישור מענקים לבניית בתי מלון ליזמים אשר אינם תופסים נתח העולה על 25% מהשוק. לגבי אזור אילת שבו ניתנים מענקי השקעה, מומלץ לתת עדיפות באישור מענקים לבניית בתי מלון ליזמים אשר אינם משתייכים לשתי הרשתות המובילות באזור.

12. הקטנת הוצאות לבניית בית מלון:

13. הקלות בתקנים הפיזיים - הוועדה ממליצה על ביטול הדרישה למינימום שטחי מסחר במלונות מכל הסוגים ובכל הרמות. הדרישה למינימום הקצאה של שטחי הסעדה, חדרי אוכל ומטבחים במלונות עירוניים ברמה עממית תהפוך לאופציה ולא תהווה תנאי לעמידה בתקנים, במלונות עירונים ברמה B. מלונות שיחליטו לא להקצות שטחי הסעדה יתנהלו ללא הגשת מזון ולכן לא יידרשו להקצאת שטחים על פי דרישות משרד הבריאות.

14. מלונות יוכלו להישען על תשתית ההסעדה הקיימת בסביבתם הקרובה כדי לספק לאורחיהם את השירותים הנדרשים בתחום, דבר שיתרום לשיפור רווחיות המלון ולהתפתחותה הכלכלית של סביבת המלון. כמו כן, יקבעו מנגנוני גמישות מיוחדים לגבי דרישותיהן הפיזיות של רשתות בינלאומיות המקימות בתי מלון בישראל, או של רשתות ניהול הכורתות חוזי ניהול ארוכי טווח עם בתי מלון בישראל. במסגרת זו מוצע לפטור מההנחיות המחייבות תקנים פיזיים את בתי מלון המוקמים בישראל, ואשר מצויים בבעלותן של רשתות מלונאיות בין-לאומיות.

15. פיקוח ובקרה על שימוש בקרקעות מלונאיות למלונות בלבד - לצד הרחבת הגמישות בדרישות לתקנים הפיזיים ובמטרה לקדם את הקמתם של בתי מלון חדשים, ממליצה הוועדה על העמקה והרחבה של האכיפה בתחומי התכנון והבנייה של בתי מלון ובתחומי הפעלתם. זאת, באמצעות הקמת יחידה ברשות לאכיפת דיני התכנון והבניה במשרד הפנים, אשר תהיה אמונה על אכיפת השימוש המלונאי בקרקעות תיירותיות ומניעת זליגת השימוש לטובת שימושים אחרים.

16. הקלות בבניית בתי מלון - הוועדה ממליצה על יצירת מסלולים מהירים למתן היתרים בערי תיירות. זאת, על ידי הקמת יחידות לקידום פרויקטים מלונאיים, ברשויות כמו ירושלים, אילת, תל-אביב, טבריה והמועצה האזורית תמר. מחלקות הרישוי המלונאיות ישמשו לקידום ולאישור של תכניות מפורטות והיתרים להקמת בתי מלון, הרחבתם ושיפוצם, הסבת מבנים לבתי מלון, והשבה של מבני בתי מלון לשימושם המלונאי המקורי, בכפוף לעמידה בדרישות החוק. הוועדה סבורה כי צעד זה יאפשר לקצר את התקופות ההמתנה הסטטוטוריות הארוכות, אשר מצמצמות כיום את המוטיבציה של היזמים לבנות בתי מלון. כמו כן ממליצה הוועדה למועצת המנהל לבחון פרסום מכרזי הקרקע לשימוש מלונאי, בהם מחיר המינימום יעמוד על 30% מהערכת השמאי ולא 50% כפי שנהוג כיום.

 

המלצות הוועדה בתחום התעופה:

הסכם תעופה עם האיחוד האירופי - יישום הסכם התעופה שנחתם בראשי תיבות עם האיחוד האירופי יגרום לגידול משמעותי בתנועת התיירות לישראל, ובמקביל לירידת מחירי הטיסות ארצה, סבורה הוועדה, ועל כן יש לחתום עליו וליישמו בהקדם האפשרי. הוועדה מצאה שפתיחת השמיים, במתכונת הנוכחית, לא תוביל לפגיעה במובילים המקומיים, שכן גם הם יהנו מגידול במספר הטסים לישראל, והמהלך עשוי ליצור עבורם אפשרויות חדשות. ירידת במחירים כתוצאה מיישום ההסכם, תגדיל משמעותית את תנועת התיירות ארצה, את מספר המועסקים ואת ההכנסה הכוללת למשק הישראלי, קובעת הוועדה.

המלצות הועדה בתחום הצימרים:

קביעת כללי גילוי נאות לשירותים ולמחירים בצימרים. 

>>> להורדת הדו"ח המלא של הועדה - חלק א' (קובץ PDF) <<<

>>> להורדת הדו"ח המלא של הועדה - חלק ב' (קובץ PDF) <<<

23/10/2012

בניית אתרים Concept