01.07.2022
 
חוב הממשלות העולמי יטפס השנה לשיא של 71.6 טריליון דולר

 

נטל חוב עולמי כזה יקשה על ממשלות להעניק הלוואות או מענקים לתעשיית התעופה. למרות זאת ההלוואות הממשלתיות צפויות להגיע ב-2022 לסכום של 10.4 טריליון דולר, כשליש יותר ממה שהיה לפני הקורונה


מאת עמי אטינגר

חוב הממשלות העולמי צפוי לטפס בשנת 2022 ב-9.5% לשיא של 71.6 טריליון דולר. כך קבע בתחילת אפריל דוח של קבוצת יאנוס הנדרסון הבריטית. חוב זה מונע בעיקר על ידי ארה"ב, יפן וסין. נטל חוב עולמי כזה יקשה על ממשלות להעניק הלוואות או מענקים עבור כל מגזרי הכלכלה בעולם, לרבות תעשיית התעופה. קבוצת יאנוס הנדרסון היא חברת השקעות בריטית-אוסטרלית לניהול נכסים, המציעה מגוון מוצרים פיננסיים לאנשים פרטיים, יועצים מתווכים ומשקיעים מוסדיים בעולם.


קצב הגידול בחוב העולמי

חוב הממשלות העולמי זינק בשנת 2021 ב-7.8% ל-65.4 טריליון דולר, כאשר כל מדינה שנבדקה הראתה גידול בהלוואות, בעוד שעלויות שירות החוב ירדו לשפל שיא של 1.01 טריליון דולר עם ריבית אפקטיבית של 1.6% בלבד. עם זאת, עלויות שירות החוב אמורות לעלות באופן משמעותי בשנת 2022, ולטפס בסביבות 14.5% על בסיס מטבע קבוע ל-1.16 טריליון דולר.

כל משבר כלכלי נוטה לדחוף את החוב העולמי לשיאים חדשים, ומבחינה זו קבעה מגיפת הקורונה שיא חדש. בשנת 2020 סך החוב העולמי הגיע ל-256% מהתמ"ג העולמי. מתוך סך זה, 39% היה חוב ציבורי, אחריו צמוד מאוד היה 38% של חוב תאגידי, כאשר החוב של משקי הבית היה 23%. המכון למימון בינלאומי מעריך, כי סך החוב העולמי גדל בשנת 2021 ב-10 טריליון דולר, שזה פחות משמעותי מ-33 טריליון דולר שנוספו לחוב בשנת 2020.


השפעת הקורונה בישראל

על פי מרכז המחקר והמידע של המחלקה לפיקוח תקציבי בכנסת, הוביל משבר הקורונה את הממשלה בישראל לגיבוש תוכניות כלכלית בכ-202 מיליארד שקלים, מתוכן בוצעו עד יוני 2021 כ-155.5 מיליארד שקל. הגידול בהוצאה הממשלתית, לצד ירידה בהכנסות, הובילו לגידול בגירעון ולצורך בגיוס חוב ברוטו (כולל פירעונות) של כ-265 מיליארד שקל כבר בשנת 2020, שזה היה גידול של כ-94% בהשוואה ל-2019 .יש לציין, כי גרעון תקציבי גבוה בשנים הקרובות עלול להוביל להמשך עלייה ביחס חוב-תוצר, שעשוי לגרום הרעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל.


האינפלציה בישראל

על פי בנק ישראל האינפלציה בישראל עלתה בחודשים האחרונים שחלפו, אך היא נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית העולם. נכון לאפריל היא מצויה בישראל מעל הגבול העליון של היעד ועומדת ב-12 החודשים האחרונים שחלפו על 3.5%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו והן מצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתחום היעד.


שני כיוונים להשפעת האינפלציה

נתון מכביד נוסף הוא הזינוק העולמי באינפלציה, שפועל כמס על הפעילות הכלכלית והחיסכון, אם כי בו-זמנית כסבסוד של בעלי החוב. הסיבה לכך היא שהערך הריאלי של החוב שיש להחזיר פוחת עם האינפלציה. יתרה מכך, בעוד בנקים מרכזיים רבים העלו את הריבית שלהם וימשיכו לעשות זאת במשך השנה, הריבית הנומינלית עדיין באופן כללי נמוכה משיעור האינפלציה.

גורם נוסף וחשוב הוא המטבע שבו נוצר החוב, כי תנודות בשער החליפין יכולות לעלות במהירות על כל יתרון ריבית ריאלי. כך למשל, רבים נתפסו שלילית בזמנו על ידי ייסוף הפרנק השוויצרי. אבל, כל עוד לחברות תעופה ישנה נזילות מספיקה על מנת לשרת את חובן במונחים נומינליים, וכל עוד החוב שלהן אינו גדל במטבע חוץ, זה יעזור להן להתמודד בשיעורי האינפלציה הגבוהים.


השפעת המגיפה על ההלוואות הממשלתיות

"למגפה הייתה השפעה עצומה על ההלוואות הממשלתיות - והשפעות הלוואי אמורות להימשך עוד זמן מה. הטרגדיה המתחוללת באוקראינה עשויה גם היא ללחוץ על ממשלות מערביות ללוות יותר כדי לממן הוצאות ביטחוניות מוגדלות", אמרה בת'אני פיין, מנהלת תיקי אג"ח גלובליות בחברת יאנוס הנדרסון.


גידול בהלוואות ממשלתיות

למרות הקושי במתן הלוואות ממשלתיות, על פי סטנדרד אנד פורס, שהיא חטיבה שלS&P Global Rating , צפויות ההלוואות הממשלתיות להגיע ב-2022 לסכום של 10.4 טריליון דולר, כמעט שליש יותר מהממוצע שהיה לפני מגיפת הקורונה. חטיבת S&P Global Ratings היא אחת משלוש החברות ביחד עם מודי'ס ופיץ' המובילות בתחום ניתוחים ומחקרים כלכליים על מניות ואיגרות חוב והיא ידועה בזכות מדד S&P-500 האמריקני.

"אנו מצפים שהלוואות יישארו מרובות, בגלל הצורך במחזור החובות הגבוהים, כמו גם האתגר שמציבה ההתמודדות להגיע לנורמליזציה במדיניות הפיסקאלית בעת ההתאוששות מהמגיפה, האינפלציה הגבוהה והמצבים החברתיים והפוליטיים המקוטבים", מסרה קארן ורטפטוב אנליסטית האשראי של S&P Global Ratings.

גם ההשלכות המקרו-כלכליות העולמיות של הסכסוך באוקראינה צפויות להפעיל לחץ נוסף כלפי מעלה על צרכי המימון של הממשלות, בעוד שהתנאים הכספיים ההדוקים יותר ממילא יגדילו את עלויות המימון הממשלתיות. מצב זה מציב כאב ראש נוסף לממשלות, שעד כה נאבקו להניע מחדש את הצמיחה ולצמצם את ההסתמכות על מימון במטבע חוץ, ושחשבונות הריבית שלהן כבר ניכרים.


 

 

 

 

_____________________________________________________________________________________

* עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידי עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות.

 

17/05/2022