20.06.2024
 
משבר הקורונה פגע בכל מדדי הכלכלה התעופתית

 


ירדו הכנסות קילומטר נוסעים, ירד היצע המושבים וירדה תפוסת הנוסעים. התוצאה קיבלה ביטוי חריף בתוצאות הרבעון הראשון של השנה, עם הפסדים גבוהים בחברות תעופה בארץ ובעולם

 

 

מאת עמי אטינגר *



מנתוני תנועת הנוסעים המצטברים בנתב"ג בחודשים ינואר-מאי, שפרסמה רשות שדות התעופה עם ירידה מצטברת של 76.70%, מבינים כיצד משבר הקורונה פגע בכל מדדי הכלכלה הפיננסית התעופתית של חברות התעופה הישראליות. ירדו הכנסות קילומטר נוסעים (RPK - Revenue Passenger Kilometer), שהוא מדד המציג את מספר הנוסעים בתשלום כפול המרחק המוטס. ירד גם מדד היצע המושבים (Available seat Kilometer - ASK), המראה את מספר המושבים שהוצאו למכירה כפול המרחק המוטס. מדד זה ירד בעיקר בגלל קרקוע מטוסים. הקשר בין שני המדדים האלה קובע את כמות ההכנסות הנכנסות בהשוואה להיצע המושבים. חלוקה של RPK ב-ASK נותן את תפוסת הנוסעים (PLK - Passenger Load Factor), וגם נתון זה ירד משמעותית.

מדד נוסף קשור להטסת מטענים (RTK - Revenue Ton Kilometer) והוא מציין את המשקל בטונות של מטען מוטס בתשלום כפול המרחק המוטס. גם מדד זה ירד, למרות שמטוסים הוסבו להסטת מטענים.

עתה, אחרי שנה במשבר הקורונה, מלחמה מול החמאס ומשבר היחסים החריף בין יהודים וערבים, קשה לייצר בתעשיית התיירות והתעופה הישראלית אסטרטגיה ניהולית-כלכלית איתנה כאשר חוסר הוודאות הוא כה עמוק. מה גם שלפעולות שמבצעות עכשיו חברות אל על, ישראייר וארקיע, יהיו להן השלכות במשך בשנים הבאות.


ירידות גדולות בתנועת הנוסעים בנתב"ג

תנועת הנוסעים הכוללת המצטברת בנתב"ג בחודשים ינואר -מאי ירדה ב-76.70% מראה ישירות את עומק הפגיעה בשלושת המדדים הכלכליים תעופתיים המרכזיים - RPK, ASK ו-PLH, שגם הם ירדו והשפיעו ישירות על המצב הפיננסי של חברות התעופה הישראליות כלפי מטה. אל על ירדה בתקופה זו ב-69.1%, ישראייר ירדה ב-31.34% וארקיע ירדה בתקופה זו ב-78.59%. יש לציין, כי בתקופת הירי המסיבי של החמאס לעבר אזורי גוש דן, השפלה והמרכז, נעצרו הטיסות בנתב"ג, כדי לאפשר הגנה על שמי המדינה. צער מחייב, אבל בעקבות כך הפגיעה במדדי הפעילות התעופתית של חברות התעופה גדלה.

מנהלים בתעשיית התיירות והתעופה בארץ ובעולם שואלים עתה עצמם - כיצד ניתן לגבש אסטרטגיה מול חוסר הוודאות העתידית? ניתן לומר היום בוודאות, כי מעולם לא הרגיש דחוף יותר למצוא מענה לשאלת גיבוש האסטרטגיה העתידית בתעשיית התעופה.


חשיבות המדדים

מדד RPK הוא עמוד השדרה של רוב מדדי התחבורה האווירית. עלייה ב-RPK מציינת לחברת התעופה, כי יותר נוסעים משלמים משתמשים בשירותיה. בזמנים רגילים לפני פרוץ משבר הקורונה ניסו חברות התעופה להתאים את ההיצע שלהן (ASK) לביקוש השוק (RPK), כי מחסור במושבים יגרום לרוב למחירי כרטיסי טיסה גבוהים יותר. לעומת זאת, עודף במושבים יגרום להפחתה שולית בלבד של מחירי הכרטיסים בגלל עלויות קבועות גבוהות יותר. כך שגידול ביכולת התפעולית של חברת התעופה הוא חיובי רק אם הוא נתמך על ידי עלייה מספקת בביקוש לנסיעות אוויריות, ונתון זה עדיין לא חזר לנתוני 2019, השנה שלפני משבר הקורונה.

כאשר ישנה ירידה בכל מדדי הכלכלה התעופתית, המשימה למצוא את שביל הזהב לפחות לאיזון היא קשה שבעתיים. RPK מספק להנהלת חברת התעופה אינדיקציה ברורה לביקושים בשוק נתון שיושמו. כדי לתמוך בשיפור RPK, על חברות התעופה להוסיף מקומות נוספים או להגדיל את הקיבולת. דרך נוספת לעשות זאת מבלי להוסיף יכולת היא לשפר את היעילות על ידי ניצול הקיבולת הקיימת. משבר הקורונה, שעדיין לא הגיע לקיצו, מקשה מאוד להגיע להחלטה המאוזנת הנכונה.

כבר בתחילת שנת 2021 התגלה גודל המשבר בתעשיית התעופה העולמית . צי מטוסי הנוסעים העולמיים, שהיו בשירות בסוף שנת 2020 חזר לרמות 200, מספר הנוסעים חזר לרמות 2003, וה-RPK חזר להיקף 1999. תפוסת המטוסים העולמית ירדה לרמות שנות השמונים והתשעים. השימוש במטוסים צנח בגין קרקוע משמעותי והייטס המטענים האווירי הגלובלי צנחה לנפחי 2015.


הפסדים רבעוניים

הפגיעה במדדים קיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון הראשון של השנה וגרמה להפסדים כבדים ברבעון הראשון של 2021. דוגמאות:

אל על הפסידה ברבעון הראשון כ-86 מיליון דולר. הפסד שהצטרף לשרשרת ההפסדים הרצופה עוד לפני משבר הקורונה, והוא היווה סימפטום לקשים שלה לפתור את בעיותיה הפיננסיות, בגלל חובותיה האדירים ומיעוט הכנסותיה.

ישראייר, היום חברת בת של בי ג'י איי, טרם פירסמה את נתוני הרבעון הראשון של השנה. גם נתוני ארקיע ברבעון הראשון לא ידועים, כי היא לא חברה בורסאית. לכן כללית ניתן לומר, כי הפגיעה במדדי הכלכלה התעופתית פגעה גם בהן.

 

דוגמאות להפסדים בחו"ל:

ההפסד הנקי של אמריקן איירליינס ברבעון הראשון של השנה היה 1.3 מיליארד דולר וללא נתונים מיוחדים שהוספו לדוח היא הפסידה 2.7 מיליארד דולר.

ההפסד הנקי של יונייטד איירליינס ברבעון הראשון של השנה היה 1.4 מיליארד דולר, והפסד הנקי המתואם היה 2.4 מיליארד דולר.

ההפסד הנקי של קבוצת לופטהנזה ברבעון הראשון של השנה היה 1 מיליארד יורו (1.2 מיליארד דולר).

IAG, הבעלים של בריטיש איירווייס ואיבריה, דיווח על הכפלת הפסדי הרבעון הראשון ליותר מ-1.1 מיליארד יורו.


 

______________________________________

* עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידי עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות.

 

 

08/06/2021