מאת יוסי פישר
בסוף שנת 2019 התפרצה בעיר ווהאן מחלה המוכרת כיום ברחבי העולם כווירוס הקורונה או קוביד 19. מה הן מקורות המחלה, מה הסיבות להתפרצותה - אין זה מקומי לומר - את זאת נשאיר למדענים ולהיסטוריונים.
מה שחשוב להבין הוא שכיום, כארבעה חודשים לאחר התפרצות המגיפה בסין, העולם שונה וכנראה גם עתיד האנושות השתנה.
אפשר לומר כבר כעת שהקורונה שינתה ותשנה את פני מפת התיירות העולמית ופניה לא יהיו דומים לתעשיה שהייתה בשנת 2019 או בשנים לפניה.
נכון למועד זה, סוף חודש מרץ 2020, חלק ניכר מחברות התעופה הגדולות בעולם השביתו את פעילותן באופן חלקי או באופן מוחלט. אירגון התעופה העולמי יאט"א מעריך שההשפעה על התעופה העולמית בשנת 2020 תעמוד על אובדן הכנסות משוער של 252 מיליארד דולר. מעל שני מיליארד אנשים נמצאים בהסגר או ברמות שונות של עוצר ביתי (הודו לבדה מעל מיליארד תושבים).
תעשיית התיירות היא המעסיק הגדול בעולם ומעסיקה כ-10% מכלל העובדים. על פי דיווח עדכני של אירגון התיירות העולמי, כ-50 מיליון עובדים בתעשיית התיירות העולמית נמצאים כעת ללא עבודה.
הגבולות הפנימים באיחוד האירופי נסגרו. מדינות רבות בעולם סגרו את גבולותיהן היבשתיים, האוויריים והימיים בפני תחבורה בינלאומית. חברות הקרוזים הבינלאומיות שהיו מנוף צמיחה ענקי בתעשית התיירות העולמית הושבתו. מיליוני בתי מלון בעולם עומדים סגורים. הדיור השיתופי (עוד מנוף גידול אדיר בתעשיית האירוח) הפסיק כמעט לגמרי.
משבר בסדר גודל כזה לא זכור בתיירות העולמית.
ארועי ספורט, בידור ותרבות עולמיים נדחו - האולימפיאדה ביפן, יורו 2020 באירופה, האירוויזיון בהולנד, כמו כן לא ברור עדיין האם תערוכת האקספו 2020 תיפתח במועד המתוכנן באוקטובר בדובאי. ביטול כמעט כל הכנסים והתערוכות הבינלאומיים בינתיים עד לאחר קיץ 2020.
תיאוריית "הברבור השחור" של נאסים טאלב מדברת על "אירוע נדיר בעל השפעה רבה שלכאורה לא ניתן לניבוי, אך ניתן להעריך שיתרחש בזמן כל שהוא". מגיפת הקורונה אינה עוד ברבור בודד כמו נפילת מגדלי התאומים באחד עשר לספטמבר או נפילת הבורסות ב-1987 או ב-1998. כאן מדובר בתרחיש חדש - "להקת ברבורים שחורים".
נכון לעת כתיבת מאמר זה, מדענים מכל רחבי העולם עוסקים בנסיונות פיתוח חיסון לווירוס. ההערכות האופטימיות מדברות על 12 חודשים וההערכות הזהירות יותר 18-24 חודשים לייצור החיסון, ומה עד אז?
כל שנותי בתעשיית התיירות (35 שנה בחברות מלונאות, נסיעות ותעופה) לא הכינו אותי למצב בו תעשיית התיירות בישראל ובעולם נמצאת בו, ולכן קשה לי מאוד להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של התפרצות המגפה. חלק מרכזי בהערכותיי קשור להתפשטות המחלה, להתמשכותה ולנסיונות בעולם "ליישר את העקומה" . עם זאת ברצוני להציג בפניכם את הערכותי, והזמן יוכיח באם טעיתי או צדקתי.
אתמקר במספר נקודות מרכזיות:
- עידן התיירות הגלובאלית הגדולה - 1.4 מיליארד תיירים בעולם בשנת 2019, מתוכם כ-550 מיליון ביבשת אירופה, נעצר וכנראה סיים את דרכו במתכונתו הקודמת.
- תיירות היוקרה תספוג מכה קשה ותיאלץ להתאים עצמה לעולם "צנוע" יותר.
- ההוצאה על סעיף התיירות בקרב אזרחי המדינות המפותחות יקטן.
- תופעת הרכישות והמיזוגים בין חברות התיירות בעולם תגדל באופן משמעותי.
- הטכנולוגיה הנסיונית שמשמשת כעת בין השאר לקשר בין אנשים בהסגר ושירות למבודדי קורונה תיקח מקום של כוח אדם אנושי. נראה למשל הרבה יותר רובוטים שיעשו תפקידי שירות במלונות.
- מותגי אירוח עולמיים וותיקים יפנו את מקומם למותגים חדשים שיותאמו יותר ויותר לשווקים מקומיים ואיזורים.
מאז תחילת שנות השישים של המאה הקודמת עם כניסתם של מטוסי הסילון המהירים והגדולים לתחום התעופה, העולם נהיה מקום קטן יותר. יעדים שנחשבו ליעדים אקזוטיים, נחלתם של עשירי עולם הפכו בזמן קצר יחסית לנגישים ביותר. יעדים כמו איי סיישל, המלדיביים, מאוריציוס, ניו זילנד, אוסטרליה, הוואי, איי פיג'י. יחד עם עלייתן של מעצמות כלכליות חדשות בדגש על מדינות ה-BRIC והנמרים הקטנים של אסיה. כסף פנוי, זמן פנוי, אמצעי תובלה מהירים הפכו את התיירות בעולם לתעשיה ענקית. כל התהליכים הללו לוו יד ביד עם הסרת המגבלות והוויזות שנדרשות על ידי רבות ממדינות העולם.
הקורונה עצרה את כל זה. להערכתי, חברות תעופה רבות יאלצו לצמצם את פעילותן, להתמזג לתוך גופי תעופה גדולים או פשוט להסגר.
מדינות רבות שנפגעו כלכלית קשה ביותר יעודדו את אזרחיהן קודם כל לנפוש במדינתם. הספרדים בספרד, איטלקים באיטליה, צרפתים בצרפת וכן, גם הגרמנים בגרמניה. ההכנסה הפנויה של רבים מאזרחי העולם נפגעה. הדור העשיר ביותר בעולם "הביבי בומרס" שחלקו הגדול בפנסיה וצרך נופש בכמויות גדולות, יאלץ כעת לצמצם את הוצאותיו על צריכת נופש לאור הפגיעה הגלובלית בשווקי המניות ובקרנות הפנסיה.
לתחושתי, גם לפסיכולוגיה יש משמעות גדולה. הווירוס הוא טראומה עולמית. רבים מהתיירים שהסתובבו בעולם ערב פרוץ מגיפת הקורונה נאלצו להפסיק את נסיעותיהם. חלקם ממש גורשו מהמדינות בהם נפשו. אלו זכרונות שלא יעלמו בקרוב. אנשים יעדיפו לנפוש בסביבה מוכרת לא רחוקה מביתם. ראש ממשלת בריטניה באחד מנאומיו ציין את המשפט הבריטי "ביתי הוא מבצרי" שיקבל משמעות נוספת וחדשה בימים לאחר הקורונה.
סין שהיתה הדלק במנוע התיירות העולמית עם 148 מיליון תיירים בשנת 2019 תנחה את אזרחיה לצמצם את נסיעותיהם ליעדים רחוקים ותעודד תיירות פנים בסין עצמה להונג קונג ומקאו על מנת לאושש את תעשיות התיירות הכה חשובה לכלכלות הללו.
משבר בהיקף ובגודל הזה הוא אסון לחברות בינוניות וקטנת, ומן הצד השני, הזדמנות לחברות ענק עם רזרבות ונגישות לגיוס מקורות הון. אנו עדים כעת לפניות של קבוצות תעופה גדולות לממשלות שונות בבקשה לקבלת סיוע. הממשלות בדרך כלל עוזרות לחברות הגדולות ומשאירות מאחור את הבינוניות והקטנות. עניין של תיעדוף והגבלה של כמות הכספים. גרמניה לעולם לא תיתן לחברת לופטהנזה להיסגר כפי שגם ארה"ב לא תיתן לחברות יונייטד או דלתא למשל לקרוס. זה שם המשחק: אבולוציה. החזק והגדול שורד.
אפשר להעריך במידה רבה של בטחון שנכון הדבר גם לגבי קבוצות מלונאות גדולות דוגמת מריוט, הילטון, ווינדהאם. ראינו זאת בשנת 1998 בעת שהממשל הפדראלי נזעק לסייע לתעשית הרכב האמריקאית והציל את GM, פורד וקרייזלר מפשיטות רגל בטוחות.
אפשר להעריך שבתעופה חברות דגל מקומיות יחפשו להיכנס תחת כנפי הענקיות. חברות לואו-קוסט שרכשו וימוזגו לתוך גופי הענק. דוגמאות שאני יכול לחשוב עליהן: חברת אייגיאן היוונית, לוט הפולנית, רויאל ג'ורדניאן הירדנית, אתיופיאן, חברת SAA הדרום אפריקאית, אליטליה והרשימה עוד ארוכה.
ברשתות בתי המלון אפשר לחשוב על רשתות מקומיות שחלקכם הגדול אולי לא מכיר: מריטים, MOTEL ONE, שטייגנברגר הגרמניות. פרמייר אין, EASY HOTELS, GLH HOTELS, TRAVELODGE הבריטיות.
הטכנולוגיה הנסיונית שמשמשת כעת בין השאר לקשר בין אנשים בהסגר ושירות למבודדי קורונה תיקח מקום של כוח אדם אנושי. נראה הרבה יותר רובוטים שיעשו תפקידי שירות במלונות. תעשיית התיירות העולמית בדגש על המלונאות והספנות הן תעשייות עתירות כוח אדם. לא מדובר בכוח אדם ברמה הגבוהה ביותר אלא בכוח אדם במקצועות כדוגמת משק בית, מלצרות, עובדי קבלה.
להערכתי, הטכנולוגיה שמשמשת כיום חולים מבודדים להתקשר עם הרופאים שלהם מרחוק תאומץ ותוסב לשימוש בדלפקי הקבלה בבתי המלון. תוכנות בעלות אינטיליגנציה מלאכותית ויכולות שפת מכונה גבוהות ישמשו על מנת לענות לאורחים על שאלות. רובוטים שמשמשים להביא מזון ולקחת בדיקות מחולים במחלקות קורונה יוסבו להבאת מזון לחדרי מלון וייתרו את מלצרי מחלקות שרות חדרים. גם ניקוי חדרי החולים בקורונה בחלק מהמחלקות בבתי חולים ביפן ובקוריאה נעשה באמצעות רובוטים ונראה שגם מחלקות משק הבית יעברו להשתמש ברובוטים לנקיון.
מותגי אירוח עולמיים ותיקים יפנו את מקומם למותגים חדשים שיותאמו יותר ויותר לשווקים מקומיים ואיזורים.
לכשיסתיים המשבר הוא יביא את התיירים בעולם לצרוך איפוק. מלונות היוקרה ברמות הגבוהות ביותר ימשיכו להתקיים. התיירים באלפיון העליון ימשיכו לטוס במטוסים פרטיים, להתארח במלונות רשת ארבע העונות או מנדרין אורינטל. לעומת זאת, התיירות העסקית הבינלאומית, הבסיס של מותגי מלונאות כמו הילטון, מריוט, שרתון, ראדיסון, תשתנה. אני מעריך שבעולם לאחר הקורונה יהיו הרבה פחות נסיעות עסקיות: פחות כנסים, פחות תערוכות, פחות סמינרים בינלאומיים. זהו פלח שוק מרכזי של המותגים הבינלאומיים והם יצטרכו להסתדר בלעדיו ולהתאים עצמם למציאות שוק שונה.
בעולם של ה-"פוסט-קורונה"היתרונות של המותגים הבילנאומיים יצטמצם. זו תופעה שהתחילה כבר לפני כעשור עם החדירה הגדולה של מלונות בוטיק, לייפסטייל למלונאות העולמית. דורות ה-"מילניאלז" מעדפים את המותגים המקומים את הקשר למקום לעומת הניתוק ותחושת "האי" שמקבלים ברבים מהמותגים הבינלאומים.
לסיכום, אנו עומדים בפתחו של עידן חדש בכל מה שקשור לתיירות והמלונאות העולמית. לא אומר אם יותר או פחות טוב אך מה שבטוח שהוא יהיה שונה מכל מה שהכרנו עד תחילתה של מגיפת הקורונה.
29/03/2020