מאת חגי רוזן

עם בחירתו של אבי גבאי ליו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה, ראוי להזכיר את האפיזודה הקצרה שקשרה אותו לאל על.

באוקטובר 2013 נפוצו ידיעות בתקשורת לפיהן אבי גבאי, שבינואר אותה שנה פרש מתפקיד מנכ"ל בזק, אירגן קבוצת משקיעים לרכישת הבעלות על אל על, כלומר לרכוש את אחזקות כנפיים בחברה מידי הבורוביצ'ים.

הימים, יש להזכיר, היו ימי קרן פימי של ישי דוידי, שעמדה לפני רכישת החברה, אך הלכה וקיבלה רגלים קרות מכל העניין, בעיקר בשל ההבנה שיחסי-העבודה המעורערים ששררו בה הם למעשה בלתי-פתירים. את גבאי העניין לא הרתיע, אולי אפילו להיפך. "מקורב לגבאי" (כמקובל בעיתונות - שם קוד לגבאי עצמו, שלא רצה להיות מצוטט ישירות) אמר בראיון ל-'גלובס' ש-"אל על נמצאת במצב של תרבות ארגונית קשה עם ועד חזק ומיליטנטי שלא הגיעו איתו להסדרים, עם בעיות תפעוליות ועוד. כל הדברים האלה לא חדשים לגבאי. הוא נכנס לתפקיד בבזק אחרי המשבר הגדול בתקופת גלברד (הכוונה ל"משבר האופציות" ב-2007, שהביא להחלפת חלק ניכר מצמרת בזק - ח.ר), ועשה שם שינוי מאוד גדול בתרבות הארגונית. בזק הייתה אז בתחתית, ואבי הצליח בתוך שנה לייצב את העניינים", והוסיף "זה הערך המוסף שלו: היכולת לייצר הסכמות והבנות עם העובדים".

וכשהתברר שפימי ויתרה סופית על אל על, גייס גבאי משקיע (או משקיעים) שישימו את כספם על קרן הצבי, סליחה - האל על. אלא שגבאי סירב בעקשנות לנקוב בשם המשקיע/ים האלמוני/ם, עובדה שגרמה לבורוביצ'ים להתייחס לכל העניין בביטול מלכתחילה.

בדצמבר 2013 פורסמו ידיעות לפיהן אותו "משקיע" שגייס גבאי הוא לא אחר מאשר המיליארדר הישראלי לשעבר חיים סבן, שרכש באותה שנה את השליטה בחברת פרטנר מאילן בן דב. להזכיר, סבן היה בעל השליטה בבזק בעת שגבאי היה מנכ"ל החברה. בסופו של דבר סבן, איש עסקים ממולח ושקול, נסוג ממה שהסתמן כמקח טעות, וגבאי החל לחשב את מסלולו מחדש - לכיוון הפוליטיקה.

אגב, קוריוז: פיני גינצבורג, שהחזיק אז (כמו היום) בכ-10% מאל על, צוטט בעיתונות כמתרברב בסגנון 'יש הרבה דגם בים': "אבי גבאי לא היחיד, יש הרבה גורמים, גם מהארץ וגם מחו"ל, שמתעניינים בחברה". נראה שאפילו הוא לא האמין אז לדברים שיצאו מפיו. ארבע שנים חלפו, גינצבורג עומד בפני העמדה לדין כחשוד המרכזי בפרשת קרטל הנסיעות לפולין, ולגבאי יש עניינים דחופים הרבה יותר על סדר היום.

11/07/2017