25.07.2024
 
למה העליה בתיירות גורמת לכאב-ראש לחלק מהתיירנים?

 

מאת יוסי פישר *

 

מתחילת שנת 2017 אנו צופים במגמת עליה בתיירות הנכנסת. מגמה זו ניזונה בראש ובראשונה משינוים גיאו-פוליטיים, אך גם מהשקעות משמעותיות בשיווק התיירות בשווקי היעד ומתוספת של עשרות קווי תעופה חדשים מאירופה - בעיקר באמצעות טיסות חסך, מאסיה - כניסת חברת התעופה קתאי פסיפיק והחלפת ציוד של חברות שפועלות כבר למטוסים גדולים יותר.

אז אם יש שיפור עקבי, מה הבעיה?

התשובה נתונה בראש ובראשונה לשער החליפין בין הדולר האמריקאי לשקל. מתחילת שנת 2017 שער הדולר האמריקאי בו נחתמים כמעט כל החוזים בין סוכני הנסיעות לספקי השרותים השונים פוחת ב-6.5% (!). המלונאים רואים ירידה משמעותית ברווחיות עקב הגעת יותר תיירים ופחות ישראלים למלונות. הסוכנים לתיירות נכנסת מוסיפים כוח אדם על מנת להתמודד עם הגידול בתיירות הנכנסת אך מרכיבי ההוצאות העיקריים שלהם: אוח אדם והוצאות שכירות נקובות בש"ח. מובילי התיירים - האוטובוסים משלמים עבור הוצאותיהם:דלק, כוח אדם, תחזוקה , טיפולים ותיקונים הכל משולם בש"ח.

לעומת זאת: תיירות הפנים בישראל נמצאת בסטגנציה . הסיבה המרכזית לכך: כמות ומחירי הטיסות לחו"ל מעולם לא היו כה נמוכים. חברות החסך מציעות טיסות ליעדים שונים באירופה במחירים אטרקטיביים ביותר המתחרים במחירי הטיסות לאילת ואף במקרים רבים זולים ממחירי הטיסות הפנימיות. כיצד הם יכולים לעשות זאת? מכיון שחלק מקווי התעופה החדשים "מסובסדים" על ידי משרד התיירות במאות אלפי אירו לקו תעופה. מה שקורה בפועל הוא מצב לא סביר בעליל שבו בעצם משרד התיירות מסבסד טיסות של ישראלים הטסים לנופש בחו"ל. משרד התחבורה האחראי על פתיחת השמיים מתנגד לסובסידיות הללו אך משרד התיירות המתחרה במשרד התחבורה על "הקרדיט" של פתיחת השמיים רואה בסובסידיות מנוף להבאת תיירות נכנסת לישראל. השקל החזק לעומת האירו יוצר מצב שבו העלויות של נופש בחו"ל בהשוואה לנופש בקטגוריות זהות בישראל הופך לזול בהרבה.

מחיר חדר במלון ארבעה כוכבים בברלין או מועדון נופש בכרתים או בפאפוס זולים בעשרות אחוזים ממחירים בתל-אביב, אילת או ים המלח. תוסיפו לזאת את עניין הקניות, ה-"חוויות" , המעבר בדיוטי-פרי ותבינו שזו לא תופעה חולפת. האבסורד: לאור השיפור בתיירות הנכנסת והגידול בהכנסות מט"ח, חלק מהספקים שוקלים להעלות מחירים בדולרים וזאת על מנת לשלם את ההוצאות השיקליות.

בשנת 2018 צפוי ההסכם של השמים הפתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי להגיע לשלב הסופי והאחרון. בשלב הזה יפתחו באופן מוחלט השמיים בין ישראל לאיחוד האירופי. או אז, חברות חסך כמו ראיינאייר, איזיג'ט וויז אייר ישקלו האם לפתוח "HUB" בנתב"ג - להעמיד פה 3-5 מטוסים על בסיס קבוע. מהלך כזה יוזיל עוד יותר את מחיר הטיסות היוצאות לישראלים.

שנים אני כותב שבכדי להבין את התיירות צריך להבין ולהפנים את חוק הכלים השלובים - "כלים שלובים הם כלים המאפשרים מעבר נוזל בחופשיות ביניהם". תעשיית התעופה והתיירות קשורות ומשולבות בטח ובטח במדינה קטנה כמו ישראל. די להבין שכשהתיירות היוצאת מישראל גדלה בקצבים שנתיים של 11-15% לשנה ואילו התיירות הנכנסת בחלק מהזמן בירידה ובשנים "רגילות" גדלה בקצב של 2-4% לשנה אנחנו נמצאים בבעיה.

תיירות הפנים הצילה את תעשיית התיירות הישראלית במשך כ-17 שנה. החל מפרוץ האינתיפדה השניה בספטמבר 2000, תיירות הפנים מחזיקה חלק ניכר מתשתית מלונות הנופש בישראל. חלק ניכר מרשתות בתי המלון הגדולות נשענות על 60-70 ולעיתים אף 75% מהתפוסות שלהם על תיירות הפנים.

אז מה לעשות?

לשבת ולחשוב ביחד ולא פחות חשוב לפעול ביחד ולא האחד כנגד השני. משרד התיירות כנגד משרד התחבורה, התאחדות מארגני תיירות נכנסת נגד התאחדות סוכני הנסיעות נגד התאחדות סוכני תיירות הפנים, ועוד כהנה וכהנה.

הדמוגרפיה של מפת התיירות העולמית משתנה לנגד עינינו. דורות חדשים של תיירים עולים על מפת התיירות העולמית .מעל 40% מהתיירים בעולם בשנת 2017 מוגדרים כדורות ה-"מילניום" כאלו שנולדו מאמצע שנות ה-80 של המאה העשרים. צריך לבדוק שהמוצר התיירותי שיש לנו "ישראל" פונה לקהלים הללו.

ובהזדמנות זו הגיע הזמן סוף סוף לעבור לעבוד בחוזי ש"ח בתיירות הנכנסת. לישראל יש מטבע יציב שהוכיח את יציבותו לאורך שנים רבות. אז מדוע שגוש האירו יעבדו באירו, בריטניה בליש"ט, הונג קונג בדולר הונג קונגי ישראל צריכה לעבוד בש"ח. אני לא אומר מהיום למחר. צריך להתחיל תהליך של שקליזציה. דומה לתהליך שעברנו בארץ בהקשר למחירי הדירות.

 

 

_________________________________________________________

* מומחה תיירות בינלאומי ובעליה של חברת הייעוץ למלונאות והתיירות Vision Hospitality & Travel 

 

 

25/05/2017