25.07.2024
 
אושרה תכנית להפחתת הרגולציה במלונות

 

שירות חדשות תיירות

 

ועדת השרים לענייני רגולציה, בראשות נתניהו, אישרה היום תכנית ממשלתית להפחתת הרגולציה בתחום המלונאות. את התכנית גיבשו שר התיירות יריב לוין והצוות להפחתת הרגולציה בראשות מנכ״ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. מטרת התכנית היא להוריד את  נטל הרגולציה העודפת המוטלת על ענף המלונאות ולהוזיל את עלויות הלינה בבתי המלון בישראל. מדובר על מהלך ראשון מסוגו מבחינת היקפו, כאשר הפחתת הרגולציה נעשית על כל ענף המלונאות בעת ובעונה אחת. זאת, כחלק מתכנית רחבה שמוביל משרד התיירות יחד עם משרד ראש הממשלה להגברת התחרות ולהוזלת הנופש בישראל.

בפתח הישיבה אמר נתניהו: "אני שמח לפתוח את הישיבה הזאת של ועדת השרים להסרת עודף הרגולציה במדינה. אני מתכבד, בנוכחות חבריי השרים ושר התיירות שבא הנה עם תכנית מאוד ברורה, להפחית את נטל הרגולציה. אנחנו אומרים כבר הרבה זמן שהנטל העיקרי על כלכלת ישראל זה עודף תקנות, עודף חקיקה, עודף רגולציה, שמונע לפתח עסקים וגם מעלה את המחיר של השירותים הניתנים לאזרח. כל פעם שאתה עושה עוד רגולציה ואתה אומר אני צריך עוד תקן, עוד מפעיל בריכה, עוד פקח - בסוף מגלגלים את העלות הזאת לאזרח, לצרכן. לכן, אם אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה ואם אנחנו רוצים לאפשר צמיחה ותחרות, אנחנו מוכרחים להקטין את נטל הרגולציה. אני אומר את הפזמון הזה הרבה זמן, ושמחתי שקיבלתי חיזוק לאחרונה ממישהו שעומד בראש כלכלה קצת יותר גדולה משלנו, הנשיא הנבחר טראמפ, שאמר שהיעד הראשון שלו, מעבר להפחתת שיעורי מסים, זה הפחתת הרגולציה. הוא הגדיר את זה כאיום ממשי על כלכלת ארה"ב. זה איום ממשי על כלכלת ישראל. אנחנו באים כאן להסיר את האיום הזה ואני מודה לכם."

שר התיירות לוין אמר: "אנו ממשיכים היום בתכנית להוזלת הנופש בישראל אותה אנו מובילים מאז נכנסתי לתפקידי, ומעבירים מהלך מקיף וכולל להורדת הרגולציה בענף המלונאות בישראל, ענף אשר סובל מרגולציה חסרת-תקדים שאין לה אח ורע בעולם.
ההחלטה תוזיל באופן משמעותי את עלות הקמת המלונות, תוזיל באופן משמעותי את עלות תפעול המלונות, ובסופו של דבר תביא גם להורדת מחירי הנופש בישראל - דבר שחשוב גם לנו הישראלים, וחשוב כמובן על מנת שאנחנו נוכל להתחרות ולהביא לכאן הרבה יותר תיירים".

ראש הממשלה הדגיש כי "ישראל נמצאת במקום האחרון ב-OECD, אחד לפני האחרון בעודף הרגולציה שלה. זו לא רק אמירה שלי או של חבריי השרים, זו אמירה אובייקטיבית של מחקר בינלאומי. בישראל יש יותר מדי רגולציה, יותר מדי חוקים, יותר מדי תקנות, יותר מדי צווים, והדבר הזה מעלה את יוקר המחיה במדינת ישראל, כי צריך לשלם בשביל זה, האזרח משלם בשביל זה, ולכן אנחנו באים להזיז את מדינת ישראל מהמקום הלפני אחרון למקומות הראשונים מבחינת היעילות. זה טוב לכלכלה וזה טוב לצרכן ואנחנו הולכים לעבוד".

הצוות בחן באופן רוחבי את הרגולציה על בתי המלון בישראל במטרה להפחית עלויות הנובעות מרגולציה ולהתאים ככל הניתן את הדרישות בישראל לאלו המקובלות במדינות המפותחות. הפחתת  הרגולציה צפויה להקטין  את הוצאות בתי המלון בכ- 130 מיליון שקלים מעלות התפעול השנתית השוטפת ותביא לחיסכון בהקמתם של בתי  מלון חדשים של כ-130 מיליון שקלים. התכנית מטפלת לראשונה בענף כולו, ובבת אחת -  ביטול של רגולציות עודפות ושיפור וגמישות בהעסקת כוח אדם, שתעודד הקמת מלונות חדשים ושתביא להפחתת  הוצאות בתי המלון בסך של כ-100 מיליון ש' מהפעילות השנתית השוטפת:

במסגרת הקמת המלון יחסך ליזם כ-2%: 1. עשרות חדרים יתפנו כעת להשכרה לאורחים. 2. שינוי במרחב המוגן תצמצם את העלות מ-2 מיליון ₪ ל- 800,000 ₪ בלבד. 3. הורדת וצמצום החובה למתקני בריכה (שירותים ומקלחות) ובריכת ילדים - מקטין את עלות הבניה ב-400,000 ₪.

ההכנסות הנוספות ליזם בהפעלת מלון חדש - כ-10% בממוצע

1. במסגרת הפעלת המלון יש גידול בהכנסות מהשכרת החדרים הנוספים של 2.5 מיליון ₪.

2. הורדת וצמצום החובה למתקני בריכה (שירותים ומקלחות) מאפשרים להשכיר את השטח למסחר הכנסה נוספת של 39,000 ₪ לשנה.

3. ביטול החובה לנוכחות מציל הבריכה חוסכת עלות שנתית של 75,000 ₪.

4. הסרה וצמצום החובה למתקני בריכה (שירותים ומקלחות) ובריכת ילדים חוסכים עלות שנתית של 32,000 ₪.

5. הארכת תוקף רישיון העסק ל-10 שנים.

ההחלטה התקבלה במסגרת יישום החלטות הממשלה ל"אימוץ המלצות הוועדה להוזלת מחירי הנופש בישראל" ו"הפחתת הנטל הרגולטורי" ובמטרה להשוות את נטל הרגולציה המוטל על המגזר העסקי בישראל, לרמה הנהוגה באירופה.

 

הרחבה בעניין התכנית:

  • הקלות בדרישות המיגון של בתי מלון - בהתבסס על  כך שבעתות חירום בתי מלון הם בתפוסה נמוכה ולפיכך אין צורך בתשתיות מיגון בהיקף מלא - כיום, דרישות פיקוד העורף, דורשות מהמלונות לבנות מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) ביחס של 2.5 מ"ר ממ"ק לכל חדר. המדובר בהקצאה של כ-10% משטח החדרים (השטח המניב) לטובת ממ"קים, באופן המייקר משמעותית את ההשקעה בבניית מלונות כאשר שטחים אלו במקרים רבים אינם מנוצלים. בנוסף לעלות הבנייה, הדבר מייקר גם את עלות הארנונה, כיוון שמוסיף שטחים מיותרים ולא מניבים למלון. לאחר בחינה נוספת של פיקוד העורף עולה כי ניתן להסתפק ביחס של 1 מ"ר לחדר, וזאת מבלי לפגוע בהיבטי הביטחון של השוהים במלון. בנוסף, לאור תנופת הקמת בתי המלון בישראל, המתבססת על הסבה של מבנים קיימים (בעיקר בנייני משרדים), תישאר חובת המיגון בהתאם לשימוש המקורי של המבנה (כבנין משרדים). כך לא תהיה ליזם עלות נוספת בהסבת המבנה ויימנע חסם כניסה משמעותי.

  • הקלות בדרישות  הנוגעות לאופן התפעול של הבריכות (היקף כוח האדם שמפעיל את הבריכה, חובת בניית מרפאה וכדו') - בישראל קיים מקצוע "מפעיל בריכה" אשר תפקידו לשמור על איכות מי הבריכה. כיום, המלונות בישראל נדרשים לנוכחות מפעיל בריכה בחצר הבריכה, כל זמן שהבריכה פתוחה. זאת, בנוסף לדרישה להתקנת אמצעי שליטה ובקרה אלקטרוניים אוטומטיים אשר שולחים הודעות והתראות לטלפונים הניידים של מפעילי הבריכה וגורמים נוספים במלון. מכאן מוגש תיקון זה, המציע לאפשר למלונות גמישות בנוגע לפונקציית מפעיל הבריכה תוך עמידה בדרישות משרד הבריאות. זאת, בין היתר, על ידי מתן אפשרות כי מפעיל הבריכה יהווה תפקיד נוסף לפונקציה אחרת הפועלת במלון או לחילופין באמצעות מפעילי בריכה אזוריים חיצוניים שיידרשו להגיע למלון במקרה הצורך בתוך זמן קריאה סביר של כרבע שעה.

  • כמו כן, התקנות כיום אינן מבחינות בין בריכה ציבורית לבריכות בבתי מלון, על אף שבמציאות התנאים הנדרשים שונים בתכלית. על כן, מוצע כי תבוצע הבחנה בין הדרישות החלות לגבי בריכות שחייה במלונות, לבין הדרישות החלות לגבי בריכות שחייה ציבוריות, כך שבבריכות במלונות המשרתות בעיקר את אורחי המלון, תוחרגנה הדרישה להקמת מלתחות ומקלחות וכן יצומצם השטח הנדרש לטובת שירותים. כך, כל מלון יוכל לקבוע את רמת השרות אותו הוא רוצה להעניק לאורחיו. בנוסף, כיום, המלונות מחויבים לבנות בריכת פעוטות כל אימת שהם בונים בריכה לבגירים. זאת, אף שקיימים בארץ לא מעט מלונות המיועדים לבגירים בלבד או אנשי עסקים אשר שוהים לרוב ללא ילדים. על כן, מוצע כי במלונות אשר אינם מיועדים לילדים ניתן יהיה להסתפק בבניית בריכת בגירים בלבד.

  • הקלות ברישוי עסקים לבתי מלון והארכת תקופת הרישיון - כיום רישיון העסק ניתן למלון לתקופה של 3 שנים בלבד ובסופה המלונות נדרשים לעבור מחדש תהליך ארוך ומורכב לשם הוצאת רישיון חדש, אף שבמרבית המקרים לא חלו במלון שינויים מהותיים כלשהם, המצדיקים זאת. זאת, שלא כמו במדינות ה- -OECD  בהן ניתן רשיון העסק לתקופה ארוכה יותר. יתרה מכך, סעיף 7(א1) לחוק רישוי עסקים, מסמיך כבר היום, את נותן רישיון העסק, לחרוג מתנאי המפרט ולהציב דרישות רישוי חדשות נוספות על הדרישות שהופיעו במפרט המקורי. הוראה זו מאפשרת איזון, בין הצורך בחיזוק הוודאות הרגולטורית והעסקית לבתי המלון, לבין הצורך של הרגולטור לשמור על שלום הציבור ועל האינטרס הציבורי כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות. מכאן, מוצע כי תוקף רישיון העסק של מלונות ישראל יוארך מתקופה של 3 שנים לתקופה של 10 שנים. 

  • הקלות ברגולציה על חדרי הכושר- חדר כושר בבית מלון, המשרת את אורחי המלון ומיועד למספר מצומצם של מתאמנים, לא יידרש לעבור תהליך רישוי עסק כמו חדרי כושר עירוניים, שהם גדולים ומורכבים, כך ייחסך עוד הליך בירוקרטי יקר.

  • מתן מענה למחסור בכוח אדם - כיום תחלופת עובדים בבתי מלון היא גבוהה מאוד, בעיקר באזורי תיירות בפריפריה (כגון אילת וים המלח), כך שיש ביקוש גבוה לעובדים שאין לו היצע. לשם כך, מוצעות מספר דרכים כדי לחזק את היצע העובדים, כגון הכשרות מקצועיות, מענקי התמדה ויצירת קווי תחבורה ציבורית שיאפשרו לעובדים להגיע לעבודה ובחזרה. כמו כן, תיבחן האפשרות להבאה של עובדים זרים ייעודיים לתחום המלונאות.

  • שיפור מנגנון תשלומי הארנונה - מלונאות היא עסק עונתי מאוד, דבר המשפיע על תזרים המזומנים של העסק. עם זאת, תשלום הארנונה הוא 'פיקס', לפי מ"ר כל חודש. כדי להקל על תזרים המזומנים של המלון, מוצע לבצע פיילוט שמטרתו להתאים את תשלום הארנונה לתפוסה בפועל (מבלי לפגוע בסך כל ההכנסות של הרשות המקומית).

 

נשיא התאחדות המלונות, אלי גונן, שיגר מכתב לשר התיירות לוין בעקבות החלטת הממשלה הנ"ל, בו כתב: "אנו מבקשים להודות לך על המהלך החשוב, שהובלת, להסרת חסמים ביורוקרטיים ולקידום המלונאות בישראל ועל החלטת הממשלה להפחתת הרגולציה בתחום המלונאות. שנים לא מעטות אנו מתריעים על עודף הרגולציה, שמוטלת עלינו ללא כל סיבה, ושגורמת להוצאות מיותרות. הפחתת הרגולציה תביא לחיסכון בהוצאות בענף. הדבר יאפשר לנו להיות גמישים לעניין המחיר ולהציע מחירים יותר נמוכים מאלה, שקיימים היום".

במכתב ציין עוד גונן כי "הפחתת הרגולציה ושימוש נכון ומקצועי בתקציב השיווק הכל כך משמעותי, שהשגת לשנים הקרובות, יכול להחזיר את מגמת הגידול בתיירות הנכנסת בכל הסגמנטים הרלוונטיים ולהביא אותנו להיקף התיירות הראויה למדינת ישראל. בדרך זו נוכל להפוך להיות מחולל צמיחה מרכזי בכלכלת ישראל, ליצירת מקומות עבודה בארץ כולה ובמיוחד באזורי הפריפריה ולגידול בהכנסות המדינה".

 

 

 

05/12/2016