06.12.2024
 
חבל לנגדוק רוסיון: סיור בין אתרי מורשת של אונסק"ו

 

חבל לנגדוק רוסיון: סיור בין אתרי מורשת של אונסק"ו

 

מאת גיורא נוימן *

 

צרפת ידועה כיעד התיירות מס' 1 בעולם. אבל כשחושבים "צרפת" מדמיינים קודם כל את פריז, אחר כך את עמק הלואר, את נורמנדי, את פרובנס, את האלפים. שכחנו משהו? זהו, ששכחנו הרבה מאוד. לכל אחד מ-13 החבלים של צרפת יש הרבה מה להציע, שונה בהרבה משכניו, וכל אחד נאלץ להיאבק על תשומת ליבו של התייר המזדמן.

חבל רוסיון לנגדוק (שהתמזג השנה עם חבל מידי פירנה), בפינה הדרומית של צרפת, בין הדלתה של נהר הרון לבין הרי הפירנאים, מקדם את תנועת התיירות אליו תוך דגש על הנופים הייחודיים והטבע, סיורי יקבים, אפשרויות נופש פעיל ושיט תעלות.

מלבד אלה, יש בחבל ריכוז חשוב של אתרים היסטוריים שזכו למעמד של אתרי מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. לכמה מאתרים אלה מוקדשת הסקירה הבאה.

 

קרקסון, מבצר מהאגדות

כבר מרחוק מתגלה המראה עוצר הנשימה: על גבעה גבוהה המשקיפה לנהר מתרומם מבצר שכאילו הועתק מספרי אגדות לילדים. כדי לסקור את חומות האבן הכבדות המוקפות בחפיר ומגדלי שמירה בעלי כיפות מחודדות יש למתוח היטב את הצוואר ולהביט למעלה. כדי להגיע לשער הכניסה יש לעבור על גשר האבן הנמתח על פני החפיר. האם זהו מקום מושבו של הנסיך מאגדת לכלוכית? ואולי של האביר השודד רובין הוד?

מדריכי התיירים בקרקסון (Carcassonne) משועשעים מתגובת המבקרים במקום. לא, הם אומרים, מי שבנה בימי הביניים את המבצר הזה לא העתיק את התוכניות מהאיורים של וולט דיסני. להיפך.

קרקסון, מבצר בתוך מבצר בתוך מבצר

לעיר קרקסון היסטוריה ארוכה, מפותלת ועקובה מדם וקרבות. בשל מיקומה האסטרטגי בדרך מצרפת ואיטליה להרי הפירנאים, על גדת הנהר אוד (Aude) היא עברה מיד ליד בין כל המעצמות שפעלו באזור זה במשך אלפי שנים: היא היתה עיר מבצר רומית, בירת מחוז ויזיגותית, מוצב קדמי של הח'ליפות הערבית בספרד, נחלה של מלך אראגון מברצלונה ומקום מושבו של נסיך עצמאי שכפר בסמכותם של שליטים אחרים. כל פרק כזה התחיל והסתיים בקרבות כבדים ודם שפוך.

המצודה הנוכחית נבנתה במאה ה-13, על שרידי החומות של המצודה הגאלו רומית. החלקים שניזוקו במהלך הדורות שופצו ושוחזרו במאה ה-19, וקרקסון נחשבת היום למצודה הגדולה ביותר והמשומרת ביותר באירופה מתקופת ימי הביניים. בזכות כך זכתה במעמד של אתר מורשת מטעם אונסק"ו.

החומה החיצונית של קרקסון מקיפה את הגבעה לאורך 3 ק"מ, בצורת ביצה, וכוללת 52 מגדלי שמירה. בתוך החומות יש חומת הגנה נוספת. בתוך העיר המבוצרת, במקום הגבוה ביותר ניצבת טירת הנסיך, גם היא מבוצרת בחומה ובמגדלי שמירה - מצודה בתוך מצודה בתוך מצודה. מיליוני תיירים בשנה באים למקום לשוטט בין החומות ובסמטאות הצפופות של העיר העתיקה. האטרקציה העיקרית כאן היא החוויה שמעורר מראה המבצר כאשר מתקרבים אליו. החוויה בין החומות יוצאת דופן פחות, כי ניתן למצוא כמוה בערים עתיקות רבות אחרות בצרפת.

הטירה של קרקסון, שנבנתה על ידי הרוזנים לבית טרנקבל (Trencavel), היא אתר חובה לביקור. בצמוד לה ניתן לאכול ארוחת גורמה בחצר מסעדת ברבקן (La Barbacan) המשקיפה על העיר קרקסון החדשה שלמרגלות המבצר, על כרמי הגפן האינסופיים המקיפים אותה ועל ההרים באופק.

אתר חובה נוסף הוא הבזיליקה (The Basilica of Saint Nazaire), שבנייתה נמשכה בשלבים כשלוש מאות שנה. במהלך התקופה התחלפה האופנה השלטת, כך שחלקה הוא בסגנון רומנסקי טיפוסי וחלקה גותי. מעניין להיכנס פנימה ולהביט על השילוב המפתיע והחלוקה הלא סימטרית של החלל הפנימי. אוהבי הביזאר והזוועות מוזמנים לבקר בארמון הקטארים (Cathar Chateaux), מוזיאון קטן המציג את זוועות האינקוויזיציה, כולל מכשירי העינויים השונים והמשונים.

במאה ה-13 האינקוויזיציה הקתולית היתה פעילה מאוד בקרקסון כמו בכל מחוזות דרום מערב צרפת. ידיה כאן היו עמוסות בעבודה לא נגד יהודים מומרים אלא נגד אצילים נוצרים שנחשדו כי נטשו את הנצרות לטובת הפולחן הקטארי, כת חשאית ומסתורית שהתנערה מסמכות האפיפיור. המאבק בקטארים (שכונו גם אלביגנזים) היה כרוך במסע צלב אותו גייסו האפיפיור ומלכי צרפת והסתיים בטבח נרחב ובאובדן עצמאותם של רוזני קרקסון.

היום משתמש מחוז אוד (הכולל את נרבון במערב וקרקסון במזרח) בזיכרון הטבח ההוא כמנוף למיתוג תיירותי ומכנה את עצמו "ארץ הקטארים".

לטיילים היסודיים ומיטיבי הלכת מומלץ שלא לדלג על העיר החדשה יותר של קרקסון, בגדה השמאלית של הנהר. שיטוט של שעה ברחבות המרכז הישן של העיר יגלה בתי מגורים מעניינים ממאות 17 ו-18, מוזיאונים נושאיים קטנים ופינות חמד כמו מזרקות וגנים קטנים. גם מחירי הלינה במלונות כאן, למי שמבקש להעביר את הלילה בקרקסון, נמוכים משמעותית מאלה שבין החומות.

חסידי השיט ישמחו לגלות כי במעגן של העיר מחכים להם מגוון של כלי שיט המציעים החל מהפלגה קצרה של חצי שעה על פני האוד ועד שיט רציני, כולל לינה, במסלולים שונים לאורך הקנאל דו מידי (Canal Du Midi), התעלה המחברת בין הים התיכון לאוקינוס האטלנטי - גם היא אתר מורשת של אונסק"ו.

לפרטים נוספים: www.tourisme-carassonne.fr

 

פון-דו-גאר, גשר בן אלפיים

קחו לידכם שטר של חמישה אירו והיפכו אותו. על גבו תגלו איור של גשר קשתות עתיק, בן שלוש קומות. זהו פון-דו-גאר (Pont du Gard - בצרפתית: "הגשר של מחוז גאר"), אחד האתרים המתויירים ביותר בצרפת.

פון-דו-גאר, אמת המים הרומית

 

המבנה המונומנטלי, גם הוא אתר מורשת עולמי של אונסק"ו, הוא שריד של אקוודוקט, אמת מים רומית, שנבנה במאה הראשונה לספירה. הרומים, שהצטיינו תמיד במפעלי הנדסה חריגים בהיקפם ובמורכבותם, התעלו כאן אפילו על עצמם. הם אמנם לא הכירו את חוק הכלים השלובים ולכן נאלצו להוביל מים ממקום למקום בכוח הגרוויטציה באמצעות אמות מים מורכבות, אבל ידעו היטב את מלאכת התכנון והבנייה. הם בנו גשר בן שלוש קומות המורכב משש קשתות בקומה התחתונה, 11 קשתות בקומה האמצעית ו-35 בקומה העליונה. אורכו של הגשר הנמתח ביו הגבעות שמשני צידי הנהר גרדון, יובל של הרון, היה במקורו 490 מטרים (היום נותרו ממנו 360 מטרים). גובהו 50 מטרים. הקשת המרכזית בקומה התחתונה מתנוססת לגובה 24.5 מטרים.

בראש הקומה העליונה נבנתה תעלה רחב מימדים בגובה וברוחב המאפשרים מעבר של אדם בוגר. היום חלק מהכיפה הרוסה, כך שהצועדים בתוך התעלה נהנים ממראה הנוף המרהיב שלרגליהם.

גשר פון-די-גאר הוא קטע אחד בלבד של אמת מים שהובילה מים זורמים ממעיינות שלרגלי ההרים מצפון לעבר העיר נים, העיר המרכזית בדרום גאליה של אותם הימים, מרחק של כ-20 ק"מ בקו אווירי. אולם בשל תוואי השטח ההררי, היא התפתלה לאורך 50 ק"מ, כולל מספר גשרים, שפון-דו-גאר הוא היחיד מביניהם אשר השתמר בצורה כמעט מושלמת. הפרש הגבהים בין נקודת המוצא של המים לבין העיר נים הוא 12 מטרים, מה שהכתיב למתכננים שיפוע ממוצע של 24 ס"מ בלבד לכל קילומטר.

בניית אמת המים לכל אורכה, שנסתיימה בשנת 50 לספירה, נמשכה חמש שנים בלבד, גם זה הישג יוצא דופן. למשימה גוייסו מאות מהנדסים ואלפי בנאים, רבים מהם עבדים, מכל רחבי הקיסרות. היה זה אחד הפרויקטים הגדולים ביותר מסוגו בתולדות האימפריה הרומית, פלא הנדסי במלוא מובן המילה. על רקע המאמץ האדיר הזה ניתן היה לחשוב שהעיר נים סבלה ממצוקת מי שתייה. לא ולא. נים צמחה והתפתחה סביב מעיין שופע שסיפק את כל צרכיה הבסיסיים. אבל הרומאים נזקקו גם למותרות בלי גבול כמו מרחצאות ציבוריים ופרטיים או מזרקות במקומות מרכזיים בעיר.

לוקסוס מיותר וביזבוז משאבים לשמו? לא בהכרח. לראוותנות ולמותרות היו באימפריה הרומית תפקיד פוליטי וחברתי מובהק: לשכנע את הנתינים כי הם חיים תחת המשטר החזק והמצליח ביותר בעולם המשליט את אורח החיים והסדר החברתי הנכונים ביותר. האקוודוקט המשיך לפעול ולספק מים לנים כחמש מאות שנה, והקטע שמעל נהר הגרדון המשיך לשמש את תושבי הסביבה כגשר בין שתי הגדות עוד כ-1,300 שנה, שימושים שהצילו אותו מהרס ומשוד אבני הבניין לאורך כמעט אלפיים שנה.

כיום נחשב פון-דו-גאר לאחד השרידים המרשימים ביותר של התקופה הרומית בצרפת. על פני שטח של 1,650 דונאם משתרע במקום פארק גדול שבמרכזו גשר הקשתות המרשים וסביבו שלל אפשרויות לבילוי של חצי יום ואף יום שלם. מרכז המבקרים המשוכלל באתר כולל מוזיאון אינטראקטיבי לתולדות גאליה הרומית, אולם קולנוע המציג את תהליך בניית האקוודוקט, חנויות מזכרות, מסעדות ואולמות לכינוסים וימי עיון. השבילים ומסלולי ההליכה בגבעות שבשתי גדות הנהר מזמינים לטיול בנופי החורש הים תיכוני האופייניים של דרום צרפת, ומי שיתמזל מזלו עשוי לפגוש בונה המגיח מן הנהר, שלדגים הצדים לעצמם ארוחת צהריים או נץ אימתני המעופף ממעל.

מי שמוותר על המסעדות באתר יכול לערוך פיקניק על גדות הנהר. בחודשי הקיץ, מאמצע יוני עד אמצע אוגוסט, מוצבים על שפת הנהר סככות לרווחת המתרחצים והמשתזפים. מדי ערב עם השקיעה מואר הגשר בזרקורים בשלל צבעים מתחלפים המבליטים את הדרו על רק השמיים המתכהים.

בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט) מתקיימים בשעות הערב לרגלי הגשר מופעי מוסיקה עכשווית.

לפון-דו-גאר ניתן להגיע מנים (לכניסה המערבית), בנסיעה של 27 ק"מ או מאביניון (לכניסה מזרחית), מרחק נסיעה של 21 ק"מ.

שעות פתיחה: יולי ואוגוסט - מ-9 בבוקר עד 8 בערב. מאי, יוני וספטמבר - מ-9 עד 7. מרס, אפריל ואוקטובר - מ-9 עד 6. נובמבר עד סוף פברואר - מ-9 עד 5.

לקבוצות של לפחות 15 משתתפים ניתן להזמין סיור מודרך באתר, בשבע שפות אירופיות (כולל אנגלית) וגם בסינית ויפנית. מטעמי בטיחות, העלייה למפלס העליון, לתוך התעלה שבראש הגשר, אפשרית רק במסגרת הסיור המודרך.

לפרטים נוספים ולהזמנת כרטיסים און-ליין: www.pontdugard.com

 

נים: שילוב מיוחד של עתיק וחדיש

בכיכר המרכזית של העיר נים (Nimes), בירת חבר גאר, ניצב מבנה מלבני מפואר שגגו נתמך מכל הצדדים ב-30 עמודים זקופים בעלי כותרת קורינתית המקיפים את קירות המבנה. 15 מדרגות רחבות מובילות אל הפתח הגדול, כחמישה מטרים גובהו. גם לפני ששומעים את ההסברים אי אפשר לטעות: מדובר באתר עתיק שנועד לטעת במתבונן יראה דתית. ואכן, המבנה המרשים הוא מקדש רומי מהמאה הראשונה לספירה.

מול המקדש העתיק, באותה הכיכר, עומד בניין באותו הגובה, חזיתו זכוכית ומגגו בולט סוכך הנשען על עמודי מתכת. ברור שמדובר בארכיטקטורה מודרנית של סוף המאה ה-20. אכן, המבנה החדיש הוא משכנו של מוזיאון לאמנות מודרנית, ספריית מולטימדיה וספריית שמע. שני המבנים המתכתבים זה עם זה הם דוגמה מצויינת לשילוב הנועז בין עתיק לחדיש האופייני לעיר נים.

המקדש הרומי, המכונה כיום מזון קארה (Maison Carree - בצרפתית: "בניין רבוע") הוקם במאה הראשונה במרכז העיר לכבודם של גאיוס ולוקיוס, נכדיו (ובניו המאומצים) של הקיסר אוגוסטוס. הוא השתמר בצורה טובה עד העת החדשה, כשפרנסי העיר החליטו לשפצו ולשחזר במדוייק את המעטפת החיצונית שלו. כיום הוא משמש כאולם להצגת סרט בתלת מימד על תולדות העיר.

המוזיאון שמול המקדש נבנה בשנת 1998 על ידי האדריכל הבריטי לורד נורמן פוסטר. כמחווה לשכנו הוותיק הוא זכה לשם קארה ד'אר (Carree d'Art). אוסף הקבע שלו כולל כארבע מאות עבודות של אמנים החל משנות ה-60 של המאה הקודמת ועד היום, וכן מוצגות בו תערוכות מתחלפות של מיטב היוצרים בני ימינו. הכרטיס למוזיאון שמחירו 5 אירו מזכה בכניסה גם למוזיאון של קרן ואן גוך בארל ולתצוגה של אוסף למבר באוויניון. עד 18 בספטמבר השנה מוצגת בו תערוכה של אוגו רונדינון.

בין הערים בגודלה, כ-150 אלף תושבים, נים היא העיר האירופית העשירה ביותר בארכיטקטורה מודרנית. עשרות מבין המי ומי בעולם האדריכלות, כמו ז'אן נובל, קישו קורוקווה, פיליפ סטארק ועוד רבים אחרים תרמו לה בשנים האחרונות מעבודותיהם הכוללות מבני ציבור ובנייני מגורים חדשניים. כולם משתלבים בחן רב עם המורשת של העולם עתיק, ימי הביניים והמאות 16 עד 18.

מלבד המקדש, השאירה התקופה הרומית לנים את האמפיתיאטרון הגדול, במרחק הליכה של דקות ספורות מהכיכר המרכזית. גם אתר זה, שהשתמר בצורה טובה, שופץ בדור האחרון וחזר לשמש לאירועים המוניים של עד 20 אלף צופים. את מקומם של קרבות הגלדיאטורים מחליפים כיום הופעות רוק (במסגרת פסטיבל נים הנערך מדי חודש יולי), קונצרטים של מוזיקה קלאסית ופעמיים בשנה (במאי ובספטמבר) גם מלחמות פרים, במסגרת פסטיבל פריה (Feria), הכולל חגיגת אירועים בסגנון ספרדי בכל רחבי העיר והמושך אליו בכל פעם כשני מיליון מבקרים.

העיר גם מארחת מדי שנה אירועי ספורט חשובים, בהם כמה מהמשחקים של גביע דייויס בטניס ואת אליפות העולם בסיף. בינואר 2017 ייערך בה פסטיבל הפלמנקו. למי שנקלע לסביבה בסתם סוף שבוע של קיץ כדאי לדעת כי בחודשים יולי ואוגוסט, מדי חמישי בערב, העיר חוגגת בלי כל סיבה מיוחדת עם מופעי רחוב, דוכני אוכל מקומי ואלכוהול, נגני ג'ז ומה לא - העיקר לעשות שמח.

אתר חובה נוסף בנים הוא גני המזרקה (Jardines de La Fontaine). הגנים הוקמו במאה ה-18 בהשראת הגנים המלכותיים בוורסאי סביב המעיין של נים. זהו אותו מעיין שבזכותו נוסדה העיר לפני כאלפיים וחמש מאות שנה על ידי נוודים קלטיים, ואשר שכנע מאוחר יותר את הרומיים להפוך אותה לבירתם בגאליה ולצומת המעבר המרכזית בדרך בין איטליה לספרד. בנוסף למי המעיין נהנתה העיר הרומית ממים שזרמו אליה ממרחקים באמצעות אקוודוקט, שהסתיים בדיוק בנקודה זו, ליד המעיין, ומכאן הועברו המים במערכת משוכללת לכל שכונות עיר. במרכז הגנים האלגנטיים בריכות מטופחות למראה עם מזרקות ופסלי שיש לבן בסגנון ניאו-קלאסי. בגבעה שמעל המעיין צומח חורש עבות של עצים האופייניים לאזור - בעיקר עצי מחט כמו אורן וארז וכן עצי אלון רבים. בראש הגבעה יש נקודת תצפית מצויינת על העיר כולה.

נים, האמפיתיאטרון הרומי

 

מומלץ גם סתם לשוטט בסמטאות העיר העתיקה, בין הבניינים שנבנו לפני שלוש מאות וארבע מאות שנה על ידי הבורגנים האמידים של אותם ימים ומשמשים למגורים עד היום. לרוב הבתים האלה יש חצר פנימית שאליה פונים חלונות הדירות ולעתים גם מרפסות בעלות מעקי ברזל עם פיתוחים ברוח אותם זמנים. בדרך כלל הכניסות לחצרות אלה סגורות על ידי שער עץ גדול, אבל עם קצת מזל ניתן להבחין בשער פתוח ולהציץ פנימה. אבל נא לא להרעיש, אלה חצרות פרטיות. ולמי שסקרן לדעת אז כן, בכמה מהבתים האלה מתגוררים הצאצאים של בעלי הבתים המקוריים מלפני מאות שנים.

ההסבר המקובל לעושרה של העיר בימים עברו הוא דתם. במהלך המאה ה-16 עזבו רבים מתושבי נים את הכנסייה הקתולית והפכו לפרוטסטנטים. השלטון המרכזי בפריז, שרדף את הפרוטסטנטים, דחק אותם מהפרנסות ומשלוחי היד המסורתיים בענפי החקלאות והיין ורבים מהם הפכו לסוחרים ובעלי מלאכה לימים פיתחו תעשייה משגשגת, בעיקר בתחום אריגי הכותנה והמשי.

מדריכי התיירים בנים מספרים בחיוך כי כאן התחילה אופנת הג'ינס האמריקאית. הכיצד? תעשיית הטקסטיל במקום התמחתה בין השאר באריג כותנה גס וחזק בשם דנים ("תוצרת נים"), שנמכר לכל אירופה ושימש לתפירת כלי מיטה ומפרשי אוניות. הספנים של גנואה האיטלקית נהגו לתפור לעצמם מדים מהאריג של המפרשים וצבעו אותם בכחול. בעל חנות בגדים בסן פרנסיסקו, מהגר יהודי גרמני מבוואריה בשם לוי שטראוס, החליט לפני 150 שנה שאריגי דנים הם המתאימים ביותר לצורכי המתיישבים ומחפשי הזהב במערב ארה"ב, החל לייבא אותם ולתפור מהם מכנסיים ובגדי עבודה תוך שהוא מחזק את הכיסים במסמרי נחושת. האריגים הגיעו מנים, השם "ג'ינס" נולד מגנואה, וכל היתר כתוב בספר דברי ימי האופנה.

לפרטים נוספים: www.nimes-tourisme.com

 

נרבון, בלב אזור היקבים

בחזרה למחוז אוד, לביקור בעיר נרבון (Narbonne). היא לא מדהימה כמו קרקסון ולא ולא תוססת כמו נים, אבל בכל זאת יש בה משהו. לנרבון כמו לערים האחרות במחוז אוד ובחבל לנגדוק רוסיון כולו, יש היסטוריה ארוכה הכוללת פרק קלטי, רומי וויזיגוטי, אבל מתקופות אלה נותרו בה פחות שרידים מאשר אצל המתחרות. עם זאת, התעלה העוברת בעיר, הרחובות האלגנטיים מהמאות ה-17 וה-18 שבמרכזה והאווירה הנינוחה הופכים גם אותה ליעד ששווה להקדיש בשבילו חצי יום. היא גם נמצאת במיקום מצויין ללינה למי שמבקש לערוך סיור באזור הכפרי השופע כרמי גפן, יקבים ומנזרים עתיקים או לצאת לשיט תעלות.

נרבון, מרכז העיר וארמון הבישוף


בין האתרים הראויים לתשומת לב מיוחדת בנרבון היא קתדרלת סן ז'וסט וסן פסטר (Cathedrale de St-Just et St-Pasteur) המרשימה. יודעי דבר מסבירים כי זו הקתדרלה הגותית יחידה בדרום צרפת המזכירה בממדיה ובפארה את אחיותיה שבצפון.

המבנה הגותי המפואר ששימש בעבר כארמון הבישוף גם הוא ראוי לביקור. קל למצוא אותו בבכיכר המרכזית של העיר העתיקה. היום זהו משכנה של עיריית נרבון וגם של שני מוזיאונים עירוניים.

ביקור בשוק העירוני המקורה הוא חגיגה לעיניים. כמו בערים רבות אחרות בצרפת הדוכנים אסתטיים, נקיים ומסודרים למופת. אבל כאן הנהלת השוק נקטה בנוסף ביוזמה מעניינת: מעל כל דוכן תלויה כרזה גדולה עם שמם של בעלי הדוכן ותמונתם. אכן משעשע לראות את המוכרים הגאים ניצבים כל אחד תחת דיוקנו המחייך.

בני נרבון גאים גם בחוף הרחצה היוקרתי שלהם שלחוף הים התיכון, חוף גריסן (Gruissan), מרחק נסיעה של כ-20 ק"מ ממרכז העיר. המהדרין גם מקפידים לספר שהחוף הזה היה אתר ההסרטה של הסרט בטי בלו.

 

לפרטים נוספים: www.narbonne-tourisme.com