ברוכים הבאים לבאטומי
מאת גיורא נוימן*
עד לקיץ זה התנהלה תנועת התיירות הישראלית לגיאורגיה באמצעות טיסות לבירה טביליסי, עיר מרתקת בפני עצמה ונקודת מוצא מצויינת לתיירים שראו כבר כמעט הכל ומוכנים להתאמץ ולהיטלטל בדרכים מפרכות כדי להגיע לפינות הנידחות של הקווקז. השנה נפתחה עוד אפשרות, המתאימה גם למעוניינים בנופש לשמו, או בשילוב בין סיורי תיירות לבין אתנחתה של בטן-גב.
לפני מספר חודשים, כאשר בחברת אשת טורס חיפשו יעדי נופש חדשים וקרובים יחסית, הם סקרו את המפה ומבטם נפל על עיר הנופש באטומי שלחופי הים השחור. מרחק של פחות משלוש שעות טיסה, יותר קרוב מהריביירה הבולגרית, ממשך סמוך לטורקיה. ההחלטה להפעיל לשם טיסת שכר היתה הפתרון המתבקש, וכך עלתה באטומי, יעד נופש ותיק ובעל מסורת אירוח ארוכה של יותר ממאה שנה, על מפת התיירות הישראלית.
בשגרירות גיאורגיה בישראל הגיבו בהתלהבות ונתנו תמיכה מלאה לפרוייקט. מסתבר שמזה מספר שנים ישראל היא ארץ המקור השלישית בחשיבותה לתיירות נכנסת לגיאורגיה, וכל עניין תיירותי ישראלי נוסף מתקבל שם בברכה.
טיילת מפוארת
באטומי, בירת החבל האוטנומי אג'רה שבדרום מערב גיאורגיה, משקיעה מאמצים ניכרים להחזיר לעצמה את מעמדה כאחד מאתרי הנופש האלגנטיים ביותר שלחופי הים השחור, מעמד שממנו נהנתה בראשיתה מאה ה-20. הממשל המקומי העניק וממשיך להעניק הקלות ניכרות לתאגידי ענק מערביים ויפניים המשקיעים בבנייה מואצת של מלונות פאר ברצועת החוף הארוכה של באטומי. העירייה עצמה השקיעה בפיתוח טיילת מפוארת הנמשכת לאורך קילומטרים רבים, ונקטה פעולות שימור ושדרוג נרחבות ברחובות המובילים לטיילת כדי להחזיר להם את הפאר הניאו קלאסי שהיה כה אופייני לבאטומי של לפני מאה שנה.
התוצאות מרשימות בהחלט, אף שלצד המלונות המודרניים או הפרוייקטים המשחזרים את פאר העבר ניצבות, בולטות בכיעורן הארכיטקטוני, מזכרות עגומות של העידן הסובייטי, כמו בנייני משרדים חסרי חן או שיכוני פועלים מוזנחים.
ההשקעה הגדולה בבאטומי מניבה תנועת תיירות עם שיעורי גידול מעוררי קנאה, כשמספר הנופשים בעיר כמעט מכפיל את עצמו מדי שנה. ב-2011 צפויים בעיר כמיליון נופשים.
מלבד פעילויות הבטן-גב על שפת הים, מציעה העיר כמה אטרקציות ראויות לציון:
- הגן הבוטני - במרחק נסיעה של פחות מחצי שעה ממרכז העיר, על רכס המשקיף אל הים, נמצא אחד הגנים הבוטניים הגדולים באירופה. בגן המטופח והשמור להפליא מאות סוגי עצים וזני צמחיה מכל רחבי העולם ומקשת נרחבת של סוגי אקלים, החל מניו זילנד ואוסטרליה, דרך ההימליה, מזרח אסיה דרום אמריקה וכלה במזרח התיכון. בשנת 1880 החל לטפח אותו הבוטנאי הרוסי פטר קרסנוב, והמשיך במלאכתו 30 שנה, עד שהביא אותו למעמד הן הבוטני הגדול והעשיר באירופה.
מומלץ לעבור בו רגלית, באחד המסלולים המתחילים סמוך לפסגה והנמשכים במורד הרכס. כדאי להקדיש לסיור לפחות שעתיים שלוש. פתוח למבקרים מדי יום מ-10 בבוקר עד 5 אחר הצהריים.
- פארק ה-6 במאי - פארק מטופח להפליא במרכז העיר, סביב אגם יפה. הכניסה הראשית אליו היא מרחוב רוסטאוולי, סמוך לרובע המלונות. המקום מושך אליו תיירים ומשפחות של תושבי המקום. בתוך הפארק יש גן חיות קטן שבו חיים מיני קופים מאפריקה, דרום אמריקה ויפן, בעלי קרניים שונים ואפילו קנגורו. באזור אחר של הפארק פועל האקווריום המפורסם של באטומי, המציג את עולם החי של ים השחור, ובסמוך לו דולפינריום המציע הופעות של דולפינים.
- חיי לילה - לבליינים מציעה העיר מספר מועדוני לילה, דיסקו, ברים וקזינו. המפוארים ביותר פועלים בתוך המלונות שברצועת החוף. למי שמעדיף טעימה מהפולקלור המקומי מומלץ לצאת למסעדה גיאורגית המציעה ארוחת ערב עם הופעה חיה.
- חנויות - באטומי איננה המקום האידאלי למכורים לשופינג. אין בה (עדיין) קניוני ענק, ורוב המסחר מתנהל בחנויות קטנות, בסגנון של פעם, הפועלות במרכז העיר. חנויות הבגדים מציעות פריטי אופנה מעט מיושנת. פה ושם יש חנות גאדג'טים לא רעה. האחרות מוצפות בסחורות זולות תוצרת המזרח הרחוק.
ובכל זאת, אין כמו שיטוט ברחובות העיר כדי לספוג את האווירה שלה, במיוחד בעיר שניתן לעבור חלק גדול מהמרכז שלה בהליכה רגלית. מומלץ להתחיל את הסיור ברחוב רוסטאוולי פינת גמזחורדיה. מי שמתעניין בבתי קפה ומסעדות יפנה דרומה או צפונה, במקביל לים. המעוניינים בקניות יפנו מזרחה.
בתוך הקמט האלפיני
לטוס לבאטומי לשבוע שלם ולא לצאת מהעיר לטיול באחד ממחוזותיה של גרוזיה זה כמו לבוא לאילת מבלי לבקר באותה הזדמנות בשום מקום אחת בישראל. או כמו לבקר בציריך ולא לצאת ממנה לכדי לראות אפילו פסגה מושלגת אחת. פשוט בזבוז משווע.
גרוזיה היא אחת הארצות המרתקות באירופה, הן מבחינת נופיה והן בתרבותה. היא משתרעת בין שני הרכסים המקבילים של הקווקז הנמוך מדרום והקווקז הגבוה מצפון, שביחד משתלבים ב"קמט האלפיני", אשר נמשך מהרי הפירנאים במערב ועד ההימלאיה במזרח, רצועה הררית שנוצרה מתזוזת הפלאטה הדרומית של כדור הארץ לעבר הגוש של אירו-אסיה.
תנאי השטח הקשים של הארץ ההררית השפיעו עמוקות על תרבות תושביה. מצד אחד נאלצו להתמודד בעקשנות ובאומץ עם פגעי הטבע, מצד שני טבע זה הגן עליהם מפני פולשים זרים והשפעותיהם. כך התפתחה במרכז הקווקז כבר בעת העתיקה תרבות עצמאית וייחודית. קבוצת השפות הגיאורגיות אינה שייכת לשום משפחת שפות אחרת והאלפבית הגיאורגי אינו דומה לשום אלפבית אחר. הממלכה העצמאית של גיאורגיה אימצה את הנצרות כדת המדינה כבר במאה הרביעית לספירה, בתקופה שממלכות גדולות ממנה וקרובות יותר למרכז העניינים היו עדיין פגאניות. היא הצליחה לשמור על עצמאותה ואי תלותה עד ראשית המאה ה-19, עת נכבשה על ידי רוסיה. עם נפילת ברית המועצות, ב-1991, הזדרזה להשיב לעצמה את עצמאותה.
במרחק של כמה שעות נסיעה מרצועת החוף של באטומי ותענוגות שהיא מציעה, אפשר לטעום משהו מהארץ המדהימה. לא, לא חייבים לוותר כליל על הנופש. אפשר לחלק את הזמן בין לבין, שלושה ימי נופש וארבעה ימי טיול בתוך גיאורגיה או להיפך. הנועזים יותר יכולים להתייחס לבאטומי כנקודת מוצא לטיול ג'יפים של שבוע שלם על פני גיאורגיה.
האזור המבודד ביותר
אנחנו ניצלנו את הזדמנות הביקור בבאטומי לסיור בחבל סוואנטי שבקווקז הגבוה, אחד המקומות הפחות נגישים לתייר בגיאורגיה. אם גיאורגיה כולה נחשבת ארץ המסוגרת בין רכסי הקווקז ולכן מבודדת מהשפעות שכנותיה, הרי שחבל סוואנטי מבודד מיתר חבלי גיאורגיה. זהו אזור פראי מיוחד, עם הרים עוצרי נשימה שלרגליהם תהומות עמוקים, יערות סבוכים שמעליהם קרחוני ענק ובתוכם נהרות שוצפים ברעש.
בתוך הנוף הפראי הזה מתגורר שבט הסוואנים, עם קטן שהתפרנס בעבר מרעיית בקר והסתגר לו במורדות ההרים. מאז ומתמיד הצליח להדוף פולשים זרים, ואפילו המשטרים של הצאר הרוסי או של ברית המועצות הקומוניסטית לא הצליחו להכתיב לו את אורחות חייו. הסוואנים פיתחו לעצם שפה נבדלת השייכת אומנם מבחינה בלשנית למשפחת השפות הגיאורגיות, אבל במחוזות אחרים של גיאורגיה אינה מובנת כלל.
חבל סוונטיה הוא האזור המיושב הגבוהה ביותר באירופה: העיירה המרכזית שלו, מאסטייה, שוכנת בגובה של קרוב ל-1,900 מטרים מעל פני הים, ובמרחק של שעת נסיעה ממנה, ברכב 4X4, נמצא הכפר הגבוה ביותר, אושגולי (2,200 מטרים), שעליו משקיף ההר שחארה (Shkhara, 5,201 מטרים), הגבוה בהרי גיאורגיה. ולא רק הוא, בחבל סוואנטי מצויים ארבע מעשר הפסגות הגבוהות של גיאורגיה.
הנסיעה מבאטומי לחבל סוואנטי עשויה להימשך שבע עד שמונה שעות, בתנאי שהכל בדרך תקין, שביום הקודם הכביש לא כוסה בדרדרת סלעים או שמחלקת העבודות הציבוריות לא החליטה פתאום לחסום אותו לרגל עבודות תחזוקה. אבל נסיעה כזו שווה את המאמץ.
אזור סוואנטי התפרסם במיוחד במגדלים המוזרים הפזורים בכפריו, מגדלים שבזכותם הוכרז החבל כולו כאתר מורשת התרבות העולמית של אונסק"ו. מגדלי האבן, המגיעים עד לגובה של חמש קומות, החלו להופיע באזור במאה התשיעית לספירה והתפשטו על פני החבל כולו עד סוף המאה ה-12. מטרתם המקורית היתה הגנה מפני אויבים: דיירי המגדלים טיפסו לתוכם בעזרת סולם עץ, אותו משכו אחר כך למעלה, וכך נותרו מוגנים מפני התוקפים.
בחלוף הדורות, כך מספרים ההיסטוריונים, משנעלמה הסיבה המקורית להקמת המגדלים, הם פשוט הפכו לסמל סטאטוס. משפחה שידה השיגה לבנות לעצמה מגדל גבוה מהמגדל של שכניה הוכיחה בכך שהיא עשירה ומוצלחת מהם.
היום משמשים המגדלים כאטרקציה לתיירים. בעיירה מאסטיה עצמה לפחות 200 מגדלים כאלה, כל מגדל בתוך חצר המשק המשפחתי, כשלידו רפת, מחסן ציוד חקלאי ובית המגורים הצנוע. התושבים שמחים להזמין לחצרם את התיירים הסקרנים ולהראות להם את המבנים מוזרים שבנו אבות אבות אבותיהם.
כיאה לאתר מורשת עולמי, דואגים בעיריית מאסטייה להאיר את המגדלים בשעות הלילה בזרקורים רבי עוצמה, ואלה משווים לעיירה כולה מראה בלתי נשכח.
______________________________________________
* המחבר היה אורח חברת אשת טורס