מים מים בששון ממעיינות גרמניה וסלובקיה
מאת נילי ארנועם
זה די מבאס אם מחפשים נפט ומוצאים מים, שאף אינם ראויים לשתיה. זה קורה אצלנו בארץ וזה קרה גם בגרמניה. אלא שהגרמנים השכילו לעשות מזה כסף, הרבה כסף.
הכל התחיל לפני כשישים שנה, דרומית למינכן, סמוך לגבול אוסטריה. חיפשו נפט, מצאו מים. היום המקום ידוע בכל אירופה בשם באד פוסינג (BAD FUSSING ) אתר המרחצאות הגדול ביותר בגרמניה. עיירת נופש וקיט שכולה בתי מלון, פנסיונים, בתי קפה מסעדות ומקומות בילוי שכל פרנסתם על אותם מים עכורים שהפכו להיות מכרה זהב.
פחות מ-60 שנה, זה כל הסיפור. ואיזה סיפור.
באד פוסינג נמצאת במקום החמישי בגרמניה מבחינת מספר המבקרים, אחרי ברלין, המבורג, מינכן ופרנקפורט. מקום מאוד מכובד בשביל אתר שהוא חדש יחסית על מפת התיירות המקומית. מה עושה את המקום לכל כך מבוקש? ראשית, נגישות טובה: 150 ק"מ דרומית למינכן, 250 ק"מ מזלצבורג ו-250 ק"מ גם מפראג. שנית, תנאי מזג אוויר טובים וחורף חמים ונעים יחסית, תנאי שטח טובים, מישוריים, המאפשרים סוגי ספורט שונים, מסלולי הליכה למיטיבי לכת וגם לכאלה שאינם ספורטאים, 350 ק"מ של מסלולי רכיבה על אופנים, מגרשי גולף ועוד ועוד. והעיקר - המעיינות וכל מה שניתן לעשות בין הטבילות.
פארק מים לסבא וסבתא
באד פוסינג היא עיירה שמספר הנופשים בה גדול פי כמה ממספר התושבים. 6,400 תושבים על 250 אלף תיירים עם 3 מליון לינות בשנה. חלק מן האורחים מגיע ליומיים שלושה וחלק אחר לשבועיים שלושה. כדי להנעים את שהייתם מועלות במקום שלוש הופעות שונות בכל ערב, כ-1,500 מופעים בשנה. למרות זאת המקום שקט, רגוע, ללא תנועה סואנת של כלי רכב. מטיילים ברגל, רוכבים באופניים, או נוסעים בשאטל, בעיקר אל המרחצאות ומן המרחצאות, עיסוק שממלא כמה שעות טובות ביום. יש פארק מים לאנשים מתבגרים, בריכות פנימיות וחיצוניות עם כל מיני אטרקציות לגילאים המתקדמים. חופשה שמבטיחה הנאה, אבל היא גם השקעה טובה. נופש פעיל, עם דגש על בריאות ושמירה על איכות החיים. אחרי שהשגנו אריכות חיים יש לנו בעיה לשמור על איכות החיים. "אנטי-אייג'ינג" הוא ענף חדש ברפואה שאמור לתת לנו את התשובה. וֶלנסWELLNESS) ) היא עוד דרך, יותר נעימה, להשיג את המטרה. מה עושה אותה לאתר כה נעים? בנוסף על שירותי הספא שכל בית מלון מפעיל בנפרד, קיימים בעיירה מתקנים מרכזיים המציעים שלל פעילויות לנופשים, כולם מתבססים על המים המינרליים החמים הבוקעים מן האדמה. המים פורצים מעומק של כאלף מטרים ובחום של 60 מעלות צלסיוס. הם עשירים במינרלים אך אינם מדיפים ריחות רעים.
יוהאנס-באד JOHANNESBAD)) הוא מרכז שכזה. בקצה העיירה, על גבול היער, נבנה לפני מספר שנים מרכז טיפולים הכולל בית מלון ואולמות לכנסים עם פארק מים המשתרע על שטח גדול, עם בריכות פנימיות וחיצוניות ואטרקציות נוספות, הפועל במשך כל ימות השנה ובכל מזג אוויר. בריכות גלים, בריכות עם מים מבעבעים, מסלולים בהם נסחפים על ידי זרם המים במסלול מעגלי, ללא שליטה, בריכות בהן מתקיימות פעילויות אתלטיות קלות, שיעורי התעמלות עם ובלי מכשירים ועוד.
כידוע, בתוך המים הגוף מאבד מתחושת המשקל. לפיכך, כל אותן תנועות ותרגילים אותם קשה לעשות או שעשייתם כרוכה בכאבים, נעשים בתוך המים בקלות רבה. פארק המים הזה משתרע על שטח גדול, עם בריכות בשטח של 4,500 מ"ר, רובן בחוץ, תחת כיפת השמיים. מגיעים לכאן כל השנה, בקיץ ובחורף וכמובן גם באביב ובסתיו. אנחנו היינו בסוף החורף. השלג עוד נערם בשדות וביערות, מזג האוויר היה יפה, צלול וקריר, והבריכות החיצוניות העלו אדים מן המים החמים. מספר האטרקציות הרבות המשתרעות על שטח כה גדול מאפשר לשהות במקום מספר שעות כל יום - וליהנות. המקום מודרני, עם ציוד משוכלל וחדר כושר עם מאות מכשירים שונים. בסאונות הושקעה מחשבה רבה, וגם כסף. ביתני קש דמוי כפר אפריקאי עם דקלים או סאונות בסגנון רומאי עתיק, ולסקרנים - כן גם סאונות בסגנון "געמישט". הכל חופשי. מסעדה, קפיטריה, בית קפה ושורת חנויות מאפשרים למלא את הזמן בין לבין. אין רגע משעמם. אמנם הטיפולים הם רפואיים, אמנם חשובים לבריאות הגוף והנפש, אבל מי אמר שאסור גם ליהנות? מי אמר שפארק מים זה רק לילדים - לסבתות ולסבים אסור ליהנות?
אגב הנאות. בעבר, כידוע, זה היה אסור. עד המאה ה-18 האירופים בכלל לא נהגו להתרחץ, והמים היחידים שליטפו את גופם היו מי מעיינות חמים בהם טבלו במצוות הרופא, לצורכי בריאות בלבד, כמובן. התרבות שלנו, לעומת זאת, היתה הרבה יותר ליברלית. הנה דוגמה: רבי יהודה הנשיא, כשכאבה לו הברך, יצא לטבול בחמת גדר. כאשר חבריו שאלו אותו מה עם הצניעות, הוא לא היסס ופסק שמותר להיכנס למים החמים גם ליד כל מיני נשים זרות, הכל למען הבריאות כמובן. אבל כל זה היסטוריה. היום כבר מקובל שמותר גם לדאוג לבריאות וגם ליהנות.
לאן יוצאים הערב
לא צריך להרחיק מבאד פוסינג כדי ליהנות. בגלל המספר הגדול של בתי המלון והפנסיונים והמספר הרב של האורחים הנופשים בה, בכל מקום ובכל שעה יש אקשן. מוזיקה לריקודים בבתי קפה בשעות אחר הצהריים והערב וכמובן גם קזינו.
אנחנו התארחנו במלון קניגסהוף (KOENIGSHOF ) מלון ברמה של ארבעה כוכבים, מרחק מספר דקות הליכה ממרחצאות יוהאנד-באד. המלון מטופח ונעים, עם אווירה ביתית. פרחים, צמחים ועציצים על אדני החלונות ועיצוב פנים עדין, סולידי ובטוב טעם. טוב הטעם ניכר בעיקר במטבח. בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, האוכל במלון אינו עתיר שומן, אינו כבד ואינו בהכרח עשיר בקלוריות. בקר, עופות והרבה דגים ויותר מזה, בר סלטים עם ירקות טריים וסלטים של ירקות מתובלים. לראשונה גיליתי שאפשר ליהנות ולשבוע גם מארוחה צמחונית. מרבית הירקות קצוצים דק ושרויים בתחמיץ עדין. מלפפונים, גזר, כרוב אדום, כרוב לבן וכרובים בכל מיני רטבים עשויים בכל מיני אופנים, אפילו קישואים טריים קצוצים דק ברוטב חמצמץ מתקתק יכולים להיות מעדן. שעועית ירוקה, סלק ושאר ירקות היו פתיחה מרעננת לכל ארוחה. את מכת הקלוריות מקבלים מן הבצק. עוגות, עוגיות לחמים, לחמניות, בייגלך ושאר מיני מאפה שאי אפשר היה לעמוד בפניהם. כל לחמניה - מלמיליאן. פריך בחוץ ורך בפנים. יש גם לחמניות עם גבינה צהובה שנבזקה, התמוססה ונאפתה, ויחד עם הלחמניות מוגשים גם מבחר דבש וריבות והחגיגה גדולה. מסתבר שדבש אינו בהכרח בצבע דבש. יש גם דבש בצבע ורדרד ואפילו אדמדם, כנראה בהתאם לפרחים אליהם הגיעו הדבורים.
בכל העיר מקומות החניה הינם תת-קרקעיים, דבר הגורם לתחושה של כפר. הכל שקט ואין תנועה. הסעה חופשית סובבת בין בתי המלון לבין המרחצאות ואפשר גם לעשות את הדרך בקרוניות רכבת צבעוניות, המיועדות בדרך כלל לילדים. רבים שוכרים אופניים ורבים עוד יותר פשוט צועדים בדרכים ואף במסלולים העוברים ביער. אפשר לשחק בגולף, אפשר לשוטט בפארק החינני שמאחורי בנין העיריה ותוך כדי שיטוט רגלי בעיר מגיעים גם אל גן הפסלים המרשים.
אחד הדברים החשובים אותו יש לקחת בחשבון בהחלטה על מקום המרפא הוא אפשרויות הבילוי. בדומה לאפרה-סקי אצל הגולשים, יש הווי של אפרה-ספא אצל הטובלים. מכיון שהשהות במקומות המרפא היא לשבוע, שבועיים ואף שלושה, עולה השאלה מה עושים כדי לשמור על הבריאות אבל גם לא למות משיעמום. במקרה זה הגודל הוא יתרון ממשי. ככל שהמקום יותר גדול, עם יותר נופשים, אפשרויות הבילוי רבות יותר ומגוונות. שלושה מופעים שונים בכל ערב ועוד מקומות בילוי קטנים הם בהחלט היצע מספק. במקום השאלה מה עושים הערב צריך להחליט לאן ללכת הערב.
ערב אחד הוזמנו לראות כיצד המקומיים עושים שמח ולהכיר את תרבות בתי המרזח ראינו כיצד הנופשים הגרמנים שותים ונעשים עליזים, שרים בקולי קולות ומתנדנדים מצד אל צד לקצב היודל. אבל בסופו של הערב הפכנו אנחנו, קבוצת סוכני הנסיעות מישראל, לאטרקציה של הערב. הראנו להם איך אפשר לעשות שמח ולאו דווקא בגלל האלכוהול. היה זה ב"הסלינגרהוף", מרחק דקות ספורות אל מחוץ לעיירה, במקום שהיה פעם חווה חקלאית והפך להיות מרכז בילויים המסוגל לקלוט מאות אורחים. אל המיתחם נכנסנו דרך חנות מתנות ומזכרות, בצידה מעדנייה ומסעדה בשירות עצמי ומשם עוברים דרך מסדרונות ושבילים לכל מיני חללים, אולמות, חדרים וכוכים, כל אחד מרוהט ומעוצב באופן שונה, אך כולם בסגנון כפרי. רהיטי עץ כבדים, וילונות צבעוניים וקבוצות קבוצות של אנשים אוכלים ובעיקר שותים באווירה אינטימית אפלולית. למצב הרוח אחראי גרמני קשיש בלבוש מסורתי, מכנסי שלושת רבעי עם שלייקס, גרביים לבנות עד הברך, נעלי מוקסין מקושטים ומגבעת עם נוצות לראשו. האיש עובר משולחן לשולחן, מנגן עם האקורדיון, מחמם את האווירה, מדליק את האנשים וממשיך אל השולחן הבא. כל זה היה נכון עד שהגיע אלינו. התמקמנו באחד הכוכים האפלוליים, שעד מהרה הפך להיות האטרקציה של הערב. במקום שאנו נראה כיצד הם עושים שמח, הראנו להם מה אנו מסוגלים. אם בגלל מצב הרוח, או בגלל הטיפ השמן שאריה ארמון החליק לכיסו, נצמד אלינו אותו קשיש במשך כל הערב. בלי הבה נגילה ובלי הבאנו שלום עליכם.
לוותר על הקביים
מאתר המרפא הגדול ביותר בגרמניה לאתר המרפא הגדול ביותר במרכז אירופה, פישטני שבסלובקיה. את הדרך עשינו בנסיעה נעימה באוטובוס, דרך וינה. דרך מעניינת שכן היא מעבירה את הנוסע במרחק קצר ותוך זמן מועט ממערב אירופה למזרחה. למרות השנים שעברו ניתן עדיין להבחין בין מזרח למערב. מקומות ישוב מודרניים הופכים להיות יותר ויותר כפריים, בתים יותר פשוטים ורמת חיים נמוכה יותר. הדרך הראשית מובילה לברטיסלבה בירת סלובקיה, הנמצאת לא רחוק מגבול אוסטריה.
בניגוד לבאד פוסינג, אתרי המרפא של פיישטני PIESTANY מוכר כבר הרבה שנים, יש אומרים עוד מימי הרומאים. עשרה מעיינות מפיקים יותר משלושה מיליון ליטר מים ליום, בטמפרטורה של 67 עד 69 מעלות צלזיוס. פיישטני נמצאת 80 ק"מ מברטיסלבה, על גדות הנהר ואך, והיא ידועה בנוסף על המרחצאות גם בזכות מקורות הבוץ והמים התרמליים הניתנים לשתיה. פיישטני מומלצת לכאלה המבקשים לקבל טיפולים רפואיים אינטנסיביים במחלות ובבעיות רפואיות כמו מחלות ראומטיות, מפרקים, עמוד שידרה, שרירים, בעיות במחזור הדם ושיקום לאחר תאונות ופציעות. הסמל של העיר הוא דמות אדם העומד מחזיק קביים בשתי ידיו ושובר אותן. משמע, באים עם, חוזרים בלי - אפשר לוותר על הקביים אחרי הטיפולים הכל כך יעילים. אשרי המאמין.
הקומפלקס כולל את מלון גרנד, מלון ספלנדיד, מלון אספלנדה ומלון פאלאס. 800 חדרי מלון ו-60 אלף אורחים לשנה. מלונות גרנד ופאלאס הם בדרגת תיירות טובה, מלון ספלנדיד הוא בן ארבעה כוכבים ומלון אספלנדה הוא המפואר ביותר מביניהם.
אפשר לעבור מבית מלון אחד למשנהו באמצעות קומת הביניים. המלונות נבנו בתקופת השלטון הקומוניסטי, ברוחב לב ויד, ואם תרצו - אפילו בזבוז: עם שטחים ציבוריים רבים וגדולים ומרחבים שאינם מקובלים בבתי מלון במערב. בכל קומה לובי נוסף, חללים, מעברים ופרוזדורים שהזכירו לי את הטרמינל בנתב"ג. הולכים הולכים והולכים ולא נגמר. לגבי השוהים במלונות זה יתרון. המרחב עושה טוב לנשמה, שבועיים שלושה באותו מתחם בלי להרגיש שזה לוחץ על הנשמה. החדרים משופצים ומרוהטים בעיצוב פנים חדשני. בחדרי הרחצה קרמיקה וחרסינה צבעונית ובדוגמאות נועזות, המילה האחרונה בעיצוב. כדי להנעים את זמנם של האורחים מתקיימים מופעים של להקות ונגנים המופיעים בשעות אחר הצהריים והערב בלובי זה או אחר ובאולמות. מוזיקה קלאסית קלה, מוסיקה לריקודים או מועדון לילה. אנו בילינו ערב עליז עם מופע של להקת צוענים.
הבילוי העיקרי של האורחים הוא כמובן במרחצאות, בבריכות ובטיפולים. אנחנו עברנו טיפול בהלם. הוזמנו לסיור במלונות והובטחו לנו גם טיפולים, אבל לכזאת הפתעה לא ציפינו. במהלך הסיור לאורך הפרוזדורים ובין חדרי הטיפולים הוכנסו לאולם המחולק לתאים. כל אחת הוכנסה לתא נפרד ונתבקשה להתפשט לקראת כניסה למסאז'. עד כאן הכל שיגרתי, אלא ששכחו לספר לנו שבין ההתפשטות לבין המסאז' מצפה לנו טבילה קולקטיבית בבריכה חמה. לפתע מצאנו עצמנו, כל בנות הקבוצה, לבושות בלבושה של חווה, בלי עלה תאנה, סוקרות בסקרנות ותדהמה אחת את רעותה. מצב מביך למדי, שכדי להיחלץ ממנו קפצנו אל המים הלוהטים כדי לכסות על הבושה. בעלות יוזמה או ביישניות באופן מיוחד הצליחו להשחיל את עצמן לתוך יריעת בד קצרצרה שנועדה לשמור על צניעותן.
קומפלקס המלונות מוקף פארק גדול עם גינה וצמחיה עשירה. ביקורנו התקיים בתקופת המעבר שבין החורף והאביב. היה קר ונעים והיו כאלה ששחו בבריכת השחייה החיצונית, שמימיה מי מעיינות מינרלים חמים. אפשר לטייל לאורך גדת הנהר ולהגיע את העיירה הסמוכה. בימים עברו היתה פיישטני מקום מועדף על אנשי החברה הגבוהה, האצולה ואחר כך גם ראשי המפלגה. היום היא ידועה בזכות הרמה הגבוהה של הטיפולים הניתנים בה ומגיעים אליה נופשים גם מאוסטריה, גרמניה ומדינות נוספות באירופה. יתכן שהסמל שלהם קצת יומרני - להגיע עם קביים ולחזור בלי - אבל המבקרים כאן מאשרים כי הם מגיעים עם מחלות ומכאובים וחוזרים הרבה יותר בריאים.